אני כבר במשך חצי שעה כותבת פוסט זועם על מערכת החינוך הדפוקה בארץ ובסך הכל רציתי להעביר שיר ביוטיוב, אבל העכבר בחוסר תשומת לב קטנה אחת נלחץ על הלוגו של ישרא-בלוג , ו.. פוף נעלם. פוסט שכתבתי במשך חצי שעה עם טיעונים משכנעים וזעם עצור שהיה בתוכי למשך חודשים שלעולם לא ישכתב את עצמו מחדש נעלם סתם ככה.
זה ממש לא הפעם הראשונה שדבר כזה קורה לי, אולי הפעם האלף. במקרה הזה אני פשוט נכנסתי לסערת רגשות מטורפת ובלתי-ניתנת לשיחזור, שזה מאוד חבל בהתחשב בעובדה שיצא לי פוסט באמת מצוין והרגשתי לראשונה מזה שבועות שלמה איתו במאה אחוז.
במקרים קודמים אני מדברת על משהו כמו שעתיים-שלוש שעות כתיבה שנעלמו ונבלעו קליל. פוסטים שלמים שלעולם לא יצילחו לשחזר את הצלחתם הראשונית- שנעלמה בלחיצת כפתור אחת מיותרת.
אנא מכם, צוות ישרא בלוג- אם אתם קוראים את הפוסט הזה,
סדרו ושימו לחצן אישור לפני יציאה, תדאגו לשמירה אוטומטית בטיוטות- כל דבר שימנע מעוד אלפי מקרים כאלה לקרות.
באמת.. זה מתסכל וזה מרגיז ומבאס ובעיקר הורס פוטנציאל לאלפי פוסטים משובחים שנעלמים להם סתם כך.
תודה מראש,
אני .
נ.ב: אני בור ועם הארץ בכל הקשור לנושא, אז מי שיודע אם ואיך אני גורמת לבלוג של צוות ישרא להגיע לכאן- אני אשמח לעזרתכם .
________________
מבין הימים הכי קקה שהיו לי מאז תחילת שנת הלימודים. וכבר ידעתי ימים קקה מהם.
אני חושבת שכבר צירפתי את השיר הזה לאחד הפוסטים, וגם אם לא- איכשהו הוא פשוט מצליח לעודד אותי כל פעם שאני בדאון- וזה מדהים. הוא פשוט מתאים כמעט לכל סיטואציה בחיים, השיר הזה מדהים.