אני כבר במשך חצי שעה כותבת פוסט זועם על מערכת החינוך הדפוקה בארץ ובסך הכל רציתי להעביר שיר ביוטיוב, אבל העכבר בחוסר תשומת לב קטנה אחת נלחץ על הלוגו של ישרא-בלוג , ו.. פוף נעלם. פוסט שכתבתי במשך חצי שעה עם טיעונים משכנעים וזעם עצור שהיה בתוכי למשך חודשים שלעולם לא ישכתב את עצמו מחדש נעלם סתם ככה.
זה ממש לא הפעם הראשונה שדבר כזה קורה לי, אולי הפעם האלף. במקרה הזה אני פשוט נכנסתי לסערת רגשות מטורפת ובלתי-ניתנת לשיחזור, שזה מאוד חבל בהתחשב בעובדה שיצא לי פוסט באמת מצוין והרגשתי לראשונה מזה שבועות שלמה איתו במאה אחוז.
במקרים קודמים אני מדברת על משהו כמו שעתיים-שלוש שעות כתיבה שנעלמו ונבלעו קליל. פוסטים שלמים שלעולם לא יצילחו לשחזר את הצלחתם הראשונית- שנעלמה בלחיצת כפתור אחת מיותרת.
אנא מכם, צוות ישרא בלוג- אם אתם קוראים את הפוסט הזה,
סדרו ושימו לחצן אישור לפני יציאה, תדאגו לשמירה אוטומטית בטיוטות- כל דבר שימנע מעוד אלפי מקרים כאלה לקרות.
באמת.. זה מתסכל וזה מרגיז ומבאס ובעיקר הורס פוטנציאל לאלפי פוסטים משובחים שנעלמים להם סתם כך.
תודה מראש,
אני .
נ.ב: אני בור ועם הארץ בכל הקשור לנושא, אז מי שיודע אם ואיך אני גורמת לבלוג של צוות ישרא להגיע לכאן- אני אשמח לעזרתכם .
________________
מבין הימים הכי קקה שהיו לי מאז תחילת שנת הלימודים. וכבר ידעתי ימים קקה מהם.
אני חושבת שכבר צירפתי את השיר הזה לאחד הפוסטים, וגם אם לא- איכשהו הוא פשוט מצליח לעודד אותי כל פעם שאני בדאון- וזה מדהים. הוא פשוט מתאים כמעט לכל סיטואציה בחיים, השיר הזה מדהים.
אומרים לי שאני צופה בתכניות טלוויזיה חסרות הומור וטעם, שיש לי טעם נורא בבגדים, אפילו שהשיער הכחול שלי מזעזע ומגעיל. אומרים לי שאין לי חוש הומור, ואם כבר- הוא מפגר. יש לי רק ידיד אחד, אחד (!) שמבין את ההומור שלי ואיך הוא עובד (האמנם?)
הם אומרים שיש לי טעם מזעזע במוזיקה, שלא נדבר על החוסר טאקט ובושה.
הם אומרים שאני חופרת, אומרים שאני טיפשה.
הם קוראים לי חסרת אחריות, סתם ככה בלי בושה. הם שואלים בהיסוס אם אני.... גאה (?) הם קוראים לי פריקית, ווירדו, אימו ומוזרה.
הם לא מתביישים בכלל להגיד לי שיש לי תפישה מעוותת על העולם, הם לא מתביישים להגיד לי שאני לא אחת מכולם.
הן לא חושבות לרגע, שהתחומי עניין שלהן לא בהכרח גורמים לי לשנוא *אותן*? הן לא מעלות בדעתן לנסות להבין גם אותי.. לנסות לראות בי ולו לרגע אחת מכולן?
הם פולטים אנחות כאלה של "מה יהיה איתה?" הם נועצים מבטיהם, חלקם מלאי חמלה, ודאגה.
הם לא עוצרים אותי שאני מאבדת את זה.. אולי הם פשוט לא מבינים. לא מזהים את מצבי הרוח שלי, לא מנסים אפילו לראות את מה שבפנים.
אנשים כאלה? אני לא רוצה אותם לידי, לא תודה. רק זאת בעיה, שהם סביבי בכל מקום- ולך תדע מאיפה יבוא החכמולוג הבא.
_____________________________________
האמת שלא תראו את זה ככה, היה לי אחלה יום. פשוט פתאום נחשפתי ממש בשעה האחרונה לכמה דברים שהעלו לי את הסעיף והזכירו לי את כל הבני * * * שמרשים לעצמם לשפוט אותי, בלי לחשוב על מה שעומד מאחורי המעשים שלי.
ואני בדרך כלל לא מתבאסת מדברים כאלה... אבל באמת, זה הרס לי אותו לחלוטין, אבל אני חושבת שזה רגש מצטבר שכזה, בשבוע האחרון רק קיבלתי ביקורות מכל הכיוונים..
ויודעים מה? נמאס לי מזה, נמאס לי מזה שאני צריכה לשחק אותה COOL, להגיד שלא אכפת לי ו*** על הכל, ובעצם כל הערה כזאת מחלחלת לי עמוק ללב. אני לא פסל אבן, יש לי רגשות. ואז מה אם יש לי את תדמית ה"קולית-עם-הכל", וזאתי שתמיד מחייכת בלי סיבה, וזאתי שמקשקשת על האלילים המצויירים שלה מהסדרות המצוייריות שלה ועל הלהקות המאוד-לא-מוכרות (תלוי את מי שואלים) שלה.
אז כן, זה פוגע שתם רואים אותי כמין יצור חסר רגשות, פוגע שאתם מרשים לעצמכם לרדת עליי כי אני לא נראית לכם כאחת שנפגעת, פוגע שאתם פותחים ת'פה שלכם בלי לחשוב וקוראים לי חסרת מעצורים וטאקט. פשוט פוגע שאתם חושבים בגלל שאתם כביכול נורמליים, זה אומר שאני לא.
GTFO, GFY, ועוד קיצורים שקשורים ל-9GAG ולרשתות חברתיות וכאלה שייגרמו לכם לקרוא לי פריקית. אתם יכולים לקפוץ לי.
X X X X X X X X X X X X X X X X X X X X
-אני מודה שבדקות האחרונות של כתיבת הפוסט חיפשתי איזה שיר שמתאים לשים.. ומצאתי גם אחד, אבל אני מתכוונת לשים סרטון אחר, שנתקלתי בו ברגע האחרון, עם שיר שהוא די שקט ורגוע, והוא התאים בול למצברוח שלי- אבל אז בא החלק של הסמול טוק; ואני פשוט ל יכולתי להפסיק לצחוק.. ועכשיו המצברוח שלי די סבבה האמת, בקיצור: ATL הרסו לי לחלוטין את המצברוח המדוכדך. ואני אפילו לא יודעת אם זה טוב או רע.
אה. ברגעים אלו ממש אני יושבת לבושה בחולצה אורגינל של I<3NY . וליד הקומיקסים המדהימים בטירוף שאבא שלי קנה לי. כל-כך התגעגעתי אליו, לעזאזל :') .
I'll say this once again You people, you are my friends The devil, he can't come in Tonight, that's right
Looking for misery, but she found me Lying naked on the floor I was headed insane, the devil told me his name But he's not welcome here, anymore
Tell me what do you see (What do you see?) When you're looking at me? (When you look at me) This sense of responsibility is killing me inside, yeah
Looking for misery, but she found me Lying naked on the floor (Stay away, sweet misery) I was headed insane, the devil told me his name But he's not welcome there, anymore
Stay away, sweet misery Stay away, sweet misery
The pressure's building with time I made it up in my mind I've got excuses for all these things that I tried in my life
Looking for misery, but she found me Lying naked on the floor (Stay away, sweet misery) I was headed insane, the devil told me his name But he's not welcome there (he's not welcome) anymore Stay away, sweet misery Not welcome anymore Stay away, sweet misery
אין ספק שזה שיר לא קל, אובדני-משהו אפילו. אבל שלא תתפשו אותי כדרמה קווין, זה פשוט שיר מוצלח אפילו שהוא כבד במקצת, אחלה של קצב, מוזיקה, אפילו המילים- צריך קצת עומק בחיים, וקושי וכאב בהחלט מוסיפים במקרים רבים לאיכות המוזיקה.
נ.ב
זה ממש עצוב לי שהקליפ הזה קיבל בקושי 500,000 צפיות-למרות שממש מגיע לו הרבה יותר מזה- כשביבר עם התוכן המפגר שלו והקליפים המפגרים שלו מסתובב לו כאילו הוא מלך העולם אחרי שהוא הפך לסנסציית יוטיוב ועולם ה"מוזיקה"-כשכולם סביבו חוץ ממנו עושים את העבודה, וזה כולל את המכונות שמעוותות לו את הקול.
wwwwwwwwwwwwwwwwwwwwwwwwww
אני פשוט אוהבת את הקליפ הזה באופן לא מוסבר!
לילה טוב, אני :-)
[נ.ב אחרון- מזל טוב לאבא!! יש לו היום יום הולדת, והוא חוגג בארה"ב כשאנחנו פה בארץ]
אני שונאת את זה שאנשים יותר מצליחים ממני. אני שונאת את זה שאנשים מקבלים יותר יחס משמגיע להם. אני שונאת אנשים שדומים לי, ושונאת שאומרים שיש כאלה. אני שונאת אנשים שחושבים שהם יותר טובים מכולם, ושונאת בעיקר את תומיכהם . אני שונאת שלכולם יש יעד, ורק לי.. אין. אני שונאת שונאת שכולם מתעסקים בהכל חוץ מהחיים של עצמם. שכולם מדברים על חיים של מישהו אחר.
אני שונאת רכלנים, טיפשים, גזענים וכאלה שאוהבים ללכלך ולסכסך . אני שונאת להיות עצבנית- ולא לדעת למה, ואז אני עוד יותר שונאת לההתעצבן.
אני שונאת מקומות שכולם יותר טובים ממני, יותר מגניבים ממני, יותר מכל מה שאי פעם אהיה.
אני שונאת אנשים שמרוויחים כסף- ולא מהסיבה הנכונה- יושבים רגל על רגל ומפעילים מכונה, או זונה. אני שונאת אנשים שמלאים בעצמם- ועוד מעירים לאחרים.
אני שונאת לפעמים לחשוב, הלוואי ויכולתי הפסיק- שונאת את המוח האנושי, לפעמים רק רוצה להיות אני.
אני שונאת לשנוא, ושונאת לאהוב, ושונאת שאנשים מתקרבים.
אני שונאת חיבוקים וחיוכים מזוייפים- אבל אין ברירה לפעמים.
אני שונאת אי צדק, ומלחמות ורודנים.
אני שונאת לתקופות את עצמי- כי אני פשוט טיפשה.
אני שונאת בנות שיטחיות ושונאת בנים שטחיים עוד יותר.
אני שונאת אנשים מושלמים- או שלפחות כולם חושבים שהם כן. אני שונאת אנשים חייכנים, או חמודים או בעלי נשמה טובה.
אני שונאת ילדים קטנים- אבל זה סתם כי אין לי אליהם גישה. אני שונאת בנות צומי- שאומרות שהן מכוערות רק בשביל לשמוע את ההפך ולקבל "תמיכה". אני שונאת שהכל אצלי נראה אפור כשאצל כל השאר ורוד. אני שונאת לא לדעת מה לעשות עם עצמי, ושונאת את הריצה מהמקרר למחשב ובחזרה . אני שונאת להיות רזה, משקפופרית, והיפרית חסרת שליטה.
הלוואי ולא הייתי שונאת- אבא אומר שלא בריא לשנוא. אבל יש כ"כ הרבה דברים שגורמים לי לבעור משנאה...... שאני כבר לא יודעת מתי אני שונאת או מתי אני מקנאה .
אני רוצה להפסיק לשנוא, אבל זה ייקרה מתי שאני אהיה לחלוטין שלמה; עם עצמי, עם העולם, עם החברה שאני חיה בה.
X X X X X X X X X X X X X X X X X X X XX X X X X X
כי השיר אומר הכל, וכי הוא אחד מהשירים שהכי מצליחים לעודד אותי כשאני נכנסת למצבי רוח כאלה.
כינוי:
Shit Happens.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
