אזהרה: הפוסט הבא אמנם יהיה רציני, אך עלול לגרום לאפקט הקאה מסוים ו/או גיחוכים קלים. עימכם הסליחה, וראו אוזהרתם.
לפעמים אני תוהה לעצמי מי המפגר שהחליט שבנות עם שיער גוף זה דבר מכוער, מגעיל ולא סקסי?
זאת-אומרת.. תחשבו כמה זמן, כסף, כאבי ראש, ודאגות אנחנו הבנות היינו יכולות לחסוך לעצמינו בלי כל העיסוק המיותר הזה בשיער הגוף. למה אני צריכה להקדיש כל-כך הרבה זמן ומחשבה כדי להכאיב לעצמי? לגרום לרגליים שלי לבעור מבפנים, לעיתים לפצוע את עצמי אפילו? האם זה הגיוני כל העיסוק הזה באיך,כמה,מתי ואיפה? מי החליט שעור חלק משיערות הוא עור יפה? מי החליט שבחורות שלא מורידות שיערות בגופן הן בהכרח לא מטופחות או נשיות או סקסיות?
למה אני צריכה להיות קורבן לכל הדברים האלה? למה אני צריכה להתבייש בגוף הטבעי שלי רק בגלל שזה לא חלק ממוסכמה חברתית? למה אני צריכה להכאיב לעצמי ולבזבז את זמני ואת כספי על מנת "להיראות יפה" וכדי להיחשב נשית? האם זה נשמע לכם הגיוני שאלפי נשים מידי יום ביומו מכאיבות לעצמן כחלק ממוסכמה חברתית הזויה לחלוטין? על מה ולמה? רק כי איזה בחור רודן אחד החליט שהאישה שלו סקסית בלי כל השיער גוף שלה?
אני לא רוצה שתיראו אותי כמתייפייפת, חלילה. גם אני מורידה שיערות בגופי.. כי מה לעשות- יש דברים שנחשבים לבסיסיים עד כדי גיחוך בעולמינו המודרני כיום. האין זה עצוב שהחברה אינה מוכנה לקבל את עצמה באופן הכי טבעי שיש? ואני לא מדברת רק על הבחורות הקיצוניות, היום כל ילדה בת 9 מתחילה להוריד ולמרוט שיערות. זה נראה לכם הגיוני כל העיסוק המיותר הזה סביב הנושא? כי לי כן.
בואו נודה על האמת.. אני, כחלק מאיזשהי חברה מודרנית תעשייתית לא אפסיק לפתע להוריד את שיערות הגוף, ובכל זאת היה נחמד אם כל העיניין לא היה כה קדוש ודרמטי. זה ממש עצוב שאני לא יכולה לשים זין על העולם בקטע הזה- כי הוא יחזיר לי בגדול. זה ממש עצוב שב-2012 אתה כבר לא יכול להיות חלק ממשהו קדום וטבעי, ולקבל את זה כמתנה. (כמובן שבגלל השטיפת מוח שעשו לנו מהרגע שנולדנו לא נוכל עכשיו ברגע לקבל את זה, אבל היה נחמד אם כל העניין הזה לא היה כל-כך קריטי מלכתחילה.)
די לעופות המרוטים !!!!! כולם לזרוק סכינים ולשלוף מסרקים!
שלא תגידו שלא אזהרתי.
************************************
כי זה היה כ"כ דורש. וסתם כי זה שיר קול.
היו שלום קופיפים שעירים וחופשיים!!
עריכה- שמתם לב שינוי שם הבלוג? Welcome to the UNICORN ZONE!
עריכה #2- להיכנס בבוקר לכתוב עוד פוסט תמים ולגלות הרבה מאוד יותר תגובות מהרגיל, להבין שמשהו חשוד וללכת לדף הראשי של ישרא שםאתה רואה את הפוסט שלך במומלצים... זה נחמד. מאוד נחמד. תודה לכל מי שהמליץ עליי! :-)
זה רק פוסט של (הסטלה של..) עשרים לחמש לפנות בוקר, בו אני מספרת לעוברי האורח האקראיים שעוברים פה על למה לא כדאי להשתמש במרכך עם תמצית שמן אבוקדו; כי זה פשוט לא יעיל. זה הורס את השיער, וזה מוריד את הצבע שכל-כך התאמצת לשמור עליו עד תחילת הלימודים. FAIL .
המסר שלי להיום/הלילה/הבוקר: ילדים! לא להשתמש במרכך עם תמצית שמן אבוקדו! (אלא אם כן אתם קירחים- ואז תעשו מה שבראש שלכם, תרתי משמע.)
פשוטו כמשמעו- מופלא. טוב אז היום נסעתי עם הנוער מכיתות ז'-יא' מהקיבוץ לבאולינג בחיפה ואח"כ ליס פלאנט לסרט.
אני פשוט באופריה כרגע. הסרט הזה היה פשוט מעולה, הכל במידות הנכונות- הדרמה, העצב, הצחוק, השעשוע, המתח,הפחד,האפקטים, הקיטש (ואני שונאת אותו, אבל נו, בסדר- שיחקו אותה!! אני, הקטנה ושונאת הקיטש הצליחה להתחבר אליו.. זה באמת הצלחה אמיתית- לגרום לי להינות מקיטש.), אפילו המשקפיי תלת-מימד שזה סיוט בשבילי לשים אותן על המשקפי ראייה הענקיות שלי, אפילו הן היו ממש נוחות וכמעט בלתי מורגשות- שלא כמו בדר"כ!
באמת נהניתי מכל רגע,
האינטרס הראשוני שלי בלהיכנס לספיידרמן היה בהחלט האינטרס לבהות באמה סטון המדהימה שאני באמת באמת חושבת שהיא גאון קולנועי . נכנסתי מכוונת לאמה סטון- ויצאתי דלוקה על כל הסרט! :) [ אני מודה שגם אנדרו גארפילד הוא חמוד אמיתי! if you know what I mean.. ;) ]
מחשבה שלוותה אותי לכל אורך הסרט: מניאק הפארקר הזה.. יש לו באנג'י חינם לזמן בלתי מוגבל! ואז המחשבה הבאה סתרה אותה: כאילו היה לך אומץ.. פחח..
בקיצור אין לי מספיק המילים לתאר איך נדלקתי על סרט הזה! מומלץ מומלץ מומלץ . מה גם שנכנסתי להקרנה שהתחילה ב-22:00 והסתיימה ב-00:20 פחות או יותר... מה שהוסיף לאווירה..
ולמרות הסרט המעולה שכנראה אני לא אשתחרר מההתלהבות שלי ממנו שבוע והלאה מכאן- כמו שאני מכירה את עצמי, גיליתי שבאולינג זה לא בשבילי. אני אדם תחרותי, אבל הבעיה היא שאני תמיד מפסידה- לכן אני שונאת תחרויות. עד-כדי כך שאני מרגישה מאויימת מילדים בכיתה ג' שמעוניינים להתחרות איתי בתחרות ריצה. ובאולינג.. הו.. באולינג. הוא משחק יותר מידי תחרותי בשבילי . הוא מכניס אותי ללחץ והסיבה היחידה שהציפורניים שלי לא נעלמות לגמרי אחרי משחק באולינג- היא שאני נגעלת להכניס את האצבעות לפה אחרי שהם נגעו בכל הג'יפה שבתוך החורים-לאצבעות של הכדור. תגידו מה שתגידו, שבאולינג זה רק בשביל הספורט והכיף- הוא פשוט לא בשבילי .
טוב אז לילה טוב להיום.. :)
ואגב, תודה לכל מי ששהמליץ עליי, זאת הייתה הפתעה מפתיעה ומרעננת במיוחד לגלות שאחרי פחות מחודש שאני כאן אני כבר בהמלצת העורכים!! :)
_ _ _ _ _ _ _ _ __
הסרט הזה המית אותי סופית מהתלהבות בשלב שקולדפליי התחילו להתנגן ברקע, זה היה הרגע שבו החלטתי שאני אוהבת את הסרט הזה באופן רשמי.
נ.ב אחרון: שמתם לב כמה דיסקים התווספו לרשימת אלבומים שכבר יש לי ? בחודש האחרון- אני פשוט שופעת דיסקים ואלבומים! בהחלט אין נחמד מזה..
היום הגשמתי חלום קטן- קניתי גרסה ישנה יד שנייה של עליזה בארץ הפלאות .
אין לי מילים, באמת שזה מדהים.
הריח... וואו. אין כמו ריח של ספר ישן. בעצם אולי ריח של ספר חדש- אופס (?) .
והתרגום? תרגום כזה יפייפה שלא מוצאים בכל מקום. השפה כל-כך יחודית ויפה, זה גורם לי להיות גאה במיוחד על היותי דוברת עברית!
והאותיות? הקטנות האלה, שה- ה' מתחברת, וה- א' מסוגננת, זה מקסים אותי.
מילים.... אני אוהבת אותן . נכון שהן יכולות להיות מכאיבות עד אין קץ, אבל באותה מידה הן יכולות להיות קסומות, מרתקות ומדהימות, אין כמו מילים.
אני פשוט הרגשתי צורך עז לשתף על מחשבותיי בנושא.
אני חשה פרץ גאווה קטנה שכזאת בתוכי, היה לי יום מדהים . נראה שהכל משתפר והולך לטובה. הצד הפסימי שבי כ ל הזמן מזכיר לי כמה אני לא צריכה לבטוח בהרגשה הזאת, אבל אני משתדלת להינות ממנה ככל יכולתי.
זהו להיום.
נתראה מחר, מחרתיים, שבוע הבא, מתישהו.
נ.ב : היו לי היום כמה יציאות היפראקטיביות ברמות מוזרות ומטורפות- המון זמן לא היה לי כאלה, התגעגעתי.
שילוב של רעב, עייפות (שנבעה מהתעוררות כל שעתיים בגלל חוסר הכוח שלי לכבות את המזגן- ועם המזגן שלי זה יותר מסובך משזה נשמע), וסוכר.
אני לא בטוחה עד כמה מתונות מספיק הן היו, אבל לא משנה- כבר היה.
* * * * *
באמת שאין לי מילים לתאר איך אני אוהבת את השיר הזה- והוא מהסאונדטראק של אליס בארץ הפלאות- הסרט של טים ברטון עם ג'וני דפ.. ואני בקטע של 'עליזה' היום, אז... הוא פשוט מושלם לפוסט הזה, תהנו :)
כינוי:
Shit Happens.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
וסתם כי זה שיר קול. 
פשוטו כמשמעו- מופלא. 