(מרגע לרגע אני פשוט אוהבת יותר ויותר את האישה הזאת... מצטערת.. מצברוח סטלני במקצת)
אז הנושא החם עשה לי חשק מטורף לכתוב .
לאלה שלא התעדכנו בו, הנושא מציע לבלוגרים בישרא לכתוב פוסט על בלוג אותו הם היו לוקחים איתם לאי בודד, ובלוג שאותו הם היו שמים בבקבוק אטום וזורקים לים.
נתחיל מהחיובי, הבלוג שהייתי רוצה לקחת עימי לאי בודד;
אז.. אני אבחר בבלוג שלי . לא באופן נרקסיסטי חלילה, ולא כי אני הכי טובה, ויש לי את הבלוג הכי טוב ובלה-בלה.. אלא משום שבהנחה שמדובר בבלוג שאמור להתעדכן, הוא הכי יתרום לי על אי בודד.
אני בכל זאת צריכה מקום לשתף בו על הבדידות שלי, על החול, על הים, על המדורה שהצלחתי להקים אחרי הגשם הראשון שלי על האי.
השלילי, הבלוג שהייתי רוצה לתקוע בתוך בקבוק בירה ישן ולאטום אותו עם דבק 3 שניות;
אני לא רואה ממש מקום לשפוט. נכון שיש בלוגים די מזעזעים כאן, אבל אני מרגישה לא בנוח לנקוב בשם, או אפילו לחשוב על בלוג שכזה, אני מאמינה שלכל אחד יש את חופש הביטוי , וכמה מזעזע שיהיה- זכותו.
בכל אופן אני אשמח להתרחק מבלוגי היחסים של אני ו..הוא שילדות בנות 3 פותחות שבקושי גדל להן חצי שד. הוא אמר לי שהוא אוהב אותי והרגשתי בעננים, ואז הוא עזב אותי (בוהו!) ושבר לי את הלב... וכל הקיטש הבלתי נסבל הזה- בעעעע. (ותסלח לי חברתי הטובה ביותר, שיודעת שאני אוהבת אותה על אף כל זאת.. ) באמת שאני לא אתנגד להיפטר מהכאב ראש הזה. במיוחד כשמדובר בבלוגים של ילדות בנות 12 שלא מבינות כלום מהחיים שלהם (לא כאילו שאני כן, אבל אני גם לא מנסה או מתיימרת בניגוד אליהן.)
- - -
טוב אז אני רוצה לנסות משהו מגניב.
הגעתי ליוטיוב איכשהו (טוב נו זה תמיד איכשהו. מתחיל מאיזה שיר מוכר, מתגלגל לשיר לא מוכר, מתגלגל לראיונות עם האמן, מתגלגל לטריילרים למיניהם, מתגלגל לולוגים, ומשם לצד האפל של היוטיוב...) בכל אופן הגעתי לסרטון שבחור אחד העלה לאתר (יוטיוב), ובו הוא צילם את עצמו כשהיה בן 12-13 מראיין את עצמו בעוד 20 שנה. כעבור 20 שנה הוא צילם את עצמו מתראיין לעצמו מלפני 20, הוא חיבר את הסרטונים ויצא משהו מדליק לאללה. (נזכרתי בזה עכשיו, ומאז הסרטון אבד לי. אני אנסה לחפש..)
בקיצור אני רוצה לצלם את עצמי עכשיו מראיינת את עצמי בעוד 10 שנים (כי מי יצליח להתאפק 20? אני לא, זה בטוח), ואני אשמח לעזרה עם הניסוח של השאלות וכאלה... :-)
כי באלי משהו מקפיץ- ואין כמו סקרילקס להשלמת המטרה.
נ.ב: לאבד עוקבים בטוויטר זה באסה, אתה מרגיש לא מגניב מספיק (אוי פאק הלוואי והייתה דרך בה המשפט הזה היה נשמע קצת פחות עלוב- אבל אין ולא תהיה, לא משנה כמה אני אנסה... :/ )
נ.ב 2 : רציתי לכתוב משהו ושכחתי מה. אה כן, אני מצטערת על שהפוסט יצא קצת יותר מפוזר היום... מצד שני חשוב שתכירו את הצד הזה גם.
נ.ב 3: לפני כמה שעות (ה-13.7) הייתה יומולדת לאמא (המדהימה!) של היילי וויליאמס, קריסטי (וויליאמס). מזל טוב לך, תודות על שיצרת, הבאת וגידלת את היילי המהממת, שבאמת אין לי מושג מה הייתי עושה בלעדיה, באהבה, אני
פשוטו כמשמעו- מופלא. טוב אז היום נסעתי עם הנוער מכיתות ז'-יא' מהקיבוץ לבאולינג בחיפה ואח"כ ליס פלאנט לסרט.
אני פשוט באופריה כרגע. הסרט הזה היה פשוט מעולה, הכל במידות הנכונות- הדרמה, העצב, הצחוק, השעשוע, המתח,הפחד,האפקטים, הקיטש (ואני שונאת אותו, אבל נו, בסדר- שיחקו אותה!! אני, הקטנה ושונאת הקיטש הצליחה להתחבר אליו.. זה באמת הצלחה אמיתית- לגרום לי להינות מקיטש.), אפילו המשקפיי תלת-מימד שזה סיוט בשבילי לשים אותן על המשקפי ראייה הענקיות שלי, אפילו הן היו ממש נוחות וכמעט בלתי מורגשות- שלא כמו בדר"כ!
באמת נהניתי מכל רגע,
האינטרס הראשוני שלי בלהיכנס לספיידרמן היה בהחלט האינטרס לבהות באמה סטון המדהימה שאני באמת באמת חושבת שהיא גאון קולנועי . נכנסתי מכוונת לאמה סטון- ויצאתי דלוקה על כל הסרט! :) [ אני מודה שגם אנדרו גארפילד הוא חמוד אמיתי! if you know what I mean.. ;) ]
מחשבה שלוותה אותי לכל אורך הסרט: מניאק הפארקר הזה.. יש לו באנג'י חינם לזמן בלתי מוגבל! ואז המחשבה הבאה סתרה אותה: כאילו היה לך אומץ.. פחח..
בקיצור אין לי מספיק המילים לתאר איך נדלקתי על סרט הזה! מומלץ מומלץ מומלץ . מה גם שנכנסתי להקרנה שהתחילה ב-22:00 והסתיימה ב-00:20 פחות או יותר... מה שהוסיף לאווירה..
ולמרות הסרט המעולה שכנראה אני לא אשתחרר מההתלהבות שלי ממנו שבוע והלאה מכאן- כמו שאני מכירה את עצמי, גיליתי שבאולינג זה לא בשבילי. אני אדם תחרותי, אבל הבעיה היא שאני תמיד מפסידה- לכן אני שונאת תחרויות. עד-כדי כך שאני מרגישה מאויימת מילדים בכיתה ג' שמעוניינים להתחרות איתי בתחרות ריצה. ובאולינג.. הו.. באולינג. הוא משחק יותר מידי תחרותי בשבילי . הוא מכניס אותי ללחץ והסיבה היחידה שהציפורניים שלי לא נעלמות לגמרי אחרי משחק באולינג- היא שאני נגעלת להכניס את האצבעות לפה אחרי שהם נגעו בכל הג'יפה שבתוך החורים-לאצבעות של הכדור. תגידו מה שתגידו, שבאולינג זה רק בשביל הספורט והכיף- הוא פשוט לא בשבילי .
טוב אז לילה טוב להיום.. :)
ואגב, תודה לכל מי ששהמליץ עליי, זאת הייתה הפתעה מפתיעה ומרעננת במיוחד לגלות שאחרי פחות מחודש שאני כאן אני כבר בהמלצת העורכים!! :)
_ _ _ _ _ _ _ _ __
הסרט הזה המית אותי סופית מהתלהבות בשלב שקולדפליי התחילו להתנגן ברקע, זה היה הרגע שבו החלטתי שאני אוהבת את הסרט הזה באופן רשמי.
נ.ב אחרון: שמתם לב כמה דיסקים התווספו לרשימת אלבומים שכבר יש לי ? בחודש האחרון- אני פשוט שופעת דיסקים ואלבומים! בהחלט אין נחמד מזה..
כינוי:
Shit Happens.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
)
פשוטו כמשמעו- מופלא.