Welcome to the UNICORN ZONE.

אזהרה: הפוסט הבא אמנם יהיה רציני,  אך עלול לגרום לאפקט הקאה מסוים ו/או גיחוכים קלים. עימכם הסליחה, וראו אוזהרתם.

לפעמים אני תוהה לעצמי מי המפגר שהחליט שבנות עם שיער גוף זה דבר מכוער, מגעיל ולא סקסי?

זאת-אומרת.. תחשבו כמה זמן, כסף, כאבי ראש, ודאגות אנחנו הבנות היינו יכולות לחסוך לעצמינו בלי כל העיסוק המיותר הזה בשיער הגוף.
למה אני צריכה להקדיש כל-כך הרבה זמן ומחשבה כדי להכאיב לעצמי? לגרום לרגליים שלי לבעור מבפנים, לעיתים לפצוע את עצמי אפילו? האם זה הגיוני כל העיסוק הזה באיך,כמה,מתי ואיפה? מי החליט שעור חלק משיערות הוא עור יפה? מי החליט שבחורות שלא מורידות שיערות בגופן הן בהכרח לא מטופחות או נשיות או סקסיות?

למה אני צריכה להיות קורבן לכל הדברים האלה? למה אני צריכה להתבייש בגוף הטבעי שלי רק בגלל שזה לא חלק ממוסכמה חברתית? למה אני צריכה להכאיב לעצמי ולבזבז את זמני ואת כספי על מנת "להיראות יפה" וכדי להיחשב נשית? האם זה נשמע לכם הגיוני שאלפי נשים מידי יום ביומו מכאיבות לעצמן כחלק ממוסכמה חברתית הזויה לחלוטין? על מה ולמה? רק כי איזה בחור רודן אחד החליט שהאישה שלו סקסית בלי כל השיער גוף שלה?

אני לא רוצה שתיראו אותי כמתייפייפת, חלילה. גם אני מורידה שיערות בגופי.. כי מה לעשות- יש דברים שנחשבים לבסיסיים עד כדי גיחוך בעולמינו המודרני כיום. האין זה עצוב שהחברה אינה מוכנה לקבל את עצמה באופן הכי טבעי שיש? ואני לא מדברת רק על הבחורות הקיצוניות, היום כל ילדה בת 9 מתחילה להוריד ולמרוט שיערות. זה נראה לכם הגיוני כל העיסוק המיותר הזה סביב הנושא? כי לי כן.

בואו נודה על האמת.. אני, כחלק מאיזשהי חברה מודרנית תעשייתית לא אפסיק לפתע להוריד את שיערות הגוף, ובכל זאת היה נחמד אם כל העיניין לא היה כה קדוש ודרמטי. זה ממש עצוב שאני לא יכולה לשים זין על העולם בקטע הזה- כי הוא יחזיר לי בגדול. זה ממש עצוב שב-2012 אתה כבר לא יכול להיות חלק ממשהו קדום וטבעי, ולקבל את זה כמתנה. (כמובן שבגלל השטיפת מוח שעשו לנו מהרגע שנולדנו לא נוכל עכשיו ברגע לקבל את זה, אבל היה נחמד אם כל העניין הזה לא היה כל-כך קריטי מלכתחילה.)

די לעופות המרוטים !!!!! כולם לזרוק סכינים ולשלוף מסרקים!

שלא תגידו שלא אזהרתי.


************************************

כי זה היה כ"כ דורש.  וסתם כי זה שיר קול.

היו שלום קופיפים שעירים וחופשיים!!

עריכה-
שמתם לב שינוי שם הבלוג? Welcome to the UNICORN ZONE!

                  עריכה  #2- להיכנס בבוקר לכתוב עוד פוסט תמים ולגלות הרבה מאוד יותר תגובות מהרגיל, 
    להבין שמשהו חשוד וללכת לדף הראשי של ישרא שםאתה רואה את הפוסט שלך במומלצים... זה נחמד. מאוד נחמד.
                                                                        תודה לכל מי שהמליץ עליי! :-)

זה רק פוסט של (הסטלה של..) עשרים לחמש לפנות בוקר, בו אני מספרת לעוברי האורח האקראיים שעוברים פה על למה לא כדאי להשתמש במרכך עם תמצית שמן אבוקדו; כי זה פשוט לא יעיל. זה הורס את השיער, וזה מוריד את הצבע שכל-כך התאמצת לשמור עליו עד תחילת הלימודים. FAIL .

המסר שלי להיום/הלילה/הבוקר:
 ילדים! לא להשתמש במרכך עם תמצית שמן אבוקדו! (אלא אם כן אתם קירחים- ואז תעשו מה שבראש שלכם, תרתי משמע.)

שלכם באהבה,

 אני המסטולה מהתחת.

        ^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^

ובזאת נסיים בסרטון הגאוני הנ"ל.

לילה טוב ידידיי, היו שלום ושמרו על עצמכם  

נ.ב :    
 ב א ז י נ ג ה ! שלדון קופר- אתה אליל.

(מרגע לרגע אני פשוט אוהבת יותר ויותר את האישה הזאת... מצטערת.. מצברוח סטלני במקצת)

אז הנושא החם עשה לי חשק מטורף לכתוב .

 לאלה שלא התעדכנו בו, הנושא מציע לבלוגרים בישרא לכתוב פוסט על בלוג אותו הם היו לוקחים איתם לאי בודד,
ובלוג שאותו הם היו שמים בבקבוק אטום וזורקים לים.

נתחיל מהחיובי, הבלוג שהייתי רוצה לקחת עימי לאי בודד;

אז.. אני אבחר בבלוג שלי . לא באופן נרקסיסטי חלילה, ולא כי אני הכי טובה, ויש לי את הבלוג הכי טוב ובלה-בלה..
אלא משום שבהנחה שמדובר בבלוג שאמור להתעדכן, הוא הכי יתרום לי על אי בודד.

אני בכל זאת צריכה מקום לשתף בו על הבדידות שלי, על החול, על הים, על המדורה שהצלחתי להקים אחרי הגשם הראשון שלי על האי.

השלילי, הבלוג שהייתי רוצה לתקוע בתוך בקבוק בירה ישן ולאטום אותו עם דבק 3 שניות;

אני לא רואה ממש מקום לשפוט. נכון שיש בלוגים די מזעזעים כאן, אבל אני מרגישה לא בנוח לנקוב בשם, או אפילו לחשוב על בלוג שכזה,
אני מאמינה שלכל אחד יש את חופש הביטוי , וכמה מזעזע שיהיה- זכותו.

בכל אופן אני אשמח להתרחק מבלוגי היחסים של אני ו..הוא שילדות בנות 3 פותחות שבקושי גדל להן חצי שד. הוא אמר לי שהוא אוהב אותי והרגשתי בעננים, ואז הוא עזב אותי (בוהו!) ושבר לי את הלב...  וכל הקיטש הבלתי נסבל הזה- בעעעע. (ותסלח לי חברתי הטובה ביותר, שיודעת שאני אוהבת אותה על אף כל זאת.. )
באמת שאני לא אתנגד להיפטר מהכאב ראש הזה. במיוחד כשמדובר בבלוגים של ילדות בנות 12 שלא מבינות כלום מהחיים שלהם (לא כאילו שאני כן, אבל אני גם לא מנסה או מתיימרת בניגוד אליהן.)

- - -

טוב אז אני רוצה לנסות משהו מגניב.

הגעתי ליוטיוב איכשהו (טוב נו זה תמיד איכשהו. מתחיל מאיזה שיר מוכר, מתגלגל לשיר לא מוכר, מתגלגל לראיונות עם האמן, מתגלגל לטריילרים למיניהם, מתגלגל לולוגים, ומשם לצד האפל של היוטיוב...) בכל אופן הגעתי לסרטון שבחור אחד העלה לאתר (יוטיוב), ובו הוא צילם את עצמו כשהיה בן 12-13 מראיין את עצמו בעוד 20 שנה. כעבור 20 שנה הוא צילם את עצמו מתראיין לעצמו מלפני 20, הוא חיבר את הסרטונים ויצא משהו מדליק לאללה. (נזכרתי בזה עכשיו, ומאז הסרטון אבד לי. אני אנסה לחפש..)

בקיצור אני רוצה לצלם את עצמי עכשיו מראיינת את עצמי בעוד 10 שנים (כי מי יצליח להתאפק 20? אני לא, זה בטוח),
ואני אשמח לעזרה עם הניסוח של השאלות וכאלה... :-)

                        OoOoOooOoOOoOooOoOOoOoOooOoOooOooOooOoOOoOoOOoOOoooOoOOoOoOOoO

כי באלי משהו מקפיץ- ואין כמו סקרילקס להשלמת המטרה.


נ.ב: לאבד עוקבים בטוויטר זה באסה, אתה מרגיש לא מגניב מספיק
(אוי פאק הלוואי והייתה דרך בה המשפט הזה היה נשמע קצת פחות עלוב- אבל אין ולא תהיה, לא משנה כמה אני אנסה... :/ )

נ.ב 2 : רציתי לכתוב משהו ושכחתי מה. אה כן, אני מצטערת על שהפוסט יצא קצת יותר מפוזר היום...
מצד שני חשוב שתכירו את הצד הזה גם.

נ.ב 3: לפני כמה שעות (ה-13.7) הייתה יומולדת לאמא (המדהימה!) של היילי וויליאמס, קריסטי (וויליאמס).
מזל טוב לך, תודות על שיצרת, הבאת וגידלת את היילי המהממת, שבאמת אין לי מושג מה הייתי עושה בלעדיה, באהבה, אני