כמעט שנה לא הייתי פה. לא מעט קרה מאז. עבדתי תקופה ארוכה במקום שעשה לי כל-כך הרבה טוב וגרם לי לפרוח, התגייסתי, הכרתי אנשים מדהימים והתחלתי כבר את הסדיר שלי. ציפיתי שדווקא במקום כל-כך אינטסיבי כמו הצבא יהיה לי צורך נוראי בכתיבה ולכן נסחבתי במשך ארבעת החודשים של הקורס עם שתי מחברות בתיק שלצערי לא מימשו את הייעוד שכפיתי עליהן. אבל אולי אני יכולה לנסות להצדיק את עצמי בכך שהייתי צריכה מנוחה מפרוייקט הכתיבה הכי גדול שהעסיק אותי עד לגיוס והחזיק אותי גם אחריו בין קושי אחד לאחר, פרוייקט שהוא גם בלי קשר לכתיבה הדבר הכי גדול שיצא לי לעשות.

וככה יצא שכתבתי מחזה שלם, שיצא לפועל בזכות המקום בו למדתי תאטרון ועוד יותר בזכות החברים המדהימים שלי שם שהקימו אותו לתחייה. אז חודשים אחדים מאז שכל הטררם הזה הגיע לסיומו אני מחליטה לפרסם פה את הצילום של ההצגה. המעשה הזה בהחלט עשוי לחשוף אותי לשני הצדדים, אבל אני חושבת שאני כבר לא מפחדת מזה, וחוץ מזה שמה הטעם בבלוג הכתיבה שלי אם אני לא משתפת בו דברים שאני כותבת? המחזה הזה היה בעצמו חשיפה מטורפת שלי מול כל מי שמכיר אותי, שבעקבותו הצלחתי להפתיע את כולם, וגם את עצמי, ככה שאני חושבת שאני כבר מוכנה לזה. תהנו