אני צריכה לכתוב אל הירח
אני לא רוצה להרים מבט אל המסך הזה
כי הוא עוצר אותי
מלהוציא את כל מה שהולך שם בפנים
אבל יש לי כתיבה עיוורת אז..מה אני אעשה
על הירח אני כבר לא אכתוב
אבל.. לראשונה, בדרך הביתה
הרגשתי שאני מוותרת שאני משחררת? שזה נגמר ושאני מסתכלת על הדרך שעשיתי
אבל בחיים כמו בחיים, מקדימה, אני מסתכלת על הדרך שאני משאירה מאחור
אם הייתי מדמה את זה לכביש עם שני צדדים, אז היום הרגשתי שבאמתף אני כבר לא בנתיב השני
בחרתי לי נתיב
זה נשמע קצת אבסורדי לאור העובדה שהחיים שלי כל כך לא החלטיים והדבר היחיד שבאמת מחיה אותי
הוא העובדה שאני פשוט מתעוררת בבוקר.
אני לא יודעת להסביר בדיוק את התחושה שלי לגביך, אבל אתה זה שלימד אותי מה זו אהבה
מה אלה הפרפרים האלה ומה זה החיבוק הזה
אתה זה שבכיתי בתוכו וחוויתי אותו המון, אתה גרמת לי לגדול
ואולי כדאי שאני אדבר עליך כשאתהלא כאן, כי אתה באמת לא כאן.
הוא זה שלימד אותי מה זה לאהוב, אבל הוא זה שלימד אותי בצורה כל כך ברורה מהו הייאוש, מהם הגעגועים הבלתי פוסקים
שלפעמים מעוררים בי צמרמורת או רצון לבכות.
כל מה שפעם חשבתי שזו סתם תחושה מדומה של "מאוהבים" או כותבי שירה
אבל חוויתי אותה
ושם, ברגע הזה שפתאום הדמות שלו עלתה לי במוח בצורה כזו ברורה
הרגשתי שאני כמעט מחייכת מהחיוך שלו, סתם בלי לדעת למה
אני מתגעגעת, אהבה כזו שמחניקה לי עכשיו את הגרון וגורמת לדמעות כמעט לבקוע
הייתי רוצה לומר שנאי מתחרטת שפגשתו בו, אבל זה משפט חסר טעם.
המחשבה הזו שאני נמנעת מלחשוב עליה בכל הכוח, אני גם לא אעלה אותה על הכתב
בתוך תוכי אני רוצה להגיד שאני מאמינה שתמיד היה שלי, אבל אני באמת לא יודעת
איך ללכת לישון?
מדוכאת? עצובה? בתחושת פספוס? בתחושת אופטימיות שיש לי נתיב משלי?
אני לא יודעת
אז היום, הנחתי אין מעבר על הגשר הזה שבין הרגשות למוח, קצת המומה, קצת מתקשה להעביר רגשות
אני עדיין קצת בשוק
ואולי אין לי ממה
אני פשוט מבולבלת
ואולי אני לא
הייתי רוצה להתדפק עכשיו על דלת הבית שלך ולהגיד לך שאני פשוט מתגעגעת אליך כל כך
והדמעות והכל והצמרמורת והגעגועים והוואטסאפ והחלומות והידיים והחיוך ואתה
ולרגע אחד לתת לך את המערבולת שמתרחשת לי בגוף שאני רק שומעת או נזכרת בשם שלך
שאני סופגת כל מה שאני יכולה לספוג שייתן לי קצת מהמהות שלך
שאני מדמה אנשים עם חיוך דומה לשלך או עיניים דומות לשלך
ותראה מה עשית לי
זו אהבה?
זה סיוט מתמשך שאני לא מצליחה לצאת ממנו
הוו גאד אני לא מצליחה לצאת ממנו
והדמעות כמעט בוקעות את העיניים שלי
אתה... אתה ואני לא יודעת איך לתאר אותך
אבל איך אני אסביר שעבר כל כך הרבה זמן וכל אות חיים ממך מעוררת בי מערבולת כזו?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
