כ"מומחית" ל(הרס)כביסה הצלחתי עם השנים לכווץ באופן משמעותי מידות של xl  וגם xxl לדרגות שונות של פטיט ,סמול ומדיום (צריך לכך כישרון מסוים)וכך חולצות של בננה רפבליק שנרכשו על ידי א' המקורי בדם יזע ודמעות הפכו לשלי תוך לחיצת כפתור (אה ,הכוח המשכר של מי שמחזיק בקוד הסודי של הכפתור האדום..). 

מיותר לציין שאחד מרגעי השיא של חיינו המשותפים היה קשור לכביסה (וגיהוץ של חולצה לבנה שאיתה היה אמור להופיע  בכנס). 

את החולצות הטובות שלח למכבסה שבשכונה (חייבת לציין שלמרות הכובד אני נשאתי אותן בגאון הביתה )וכך נפתרה זמנית הבעיה אבל ארשת האימה על פניו כשלא ידע מה ילבש לכנס (טרנינג?) עדיין מעורת בי חיוך קל מדי פעם .  

החלפתי מכונה התחלתי לכבס ובעיקר להפריד צבעים ונדמה לי שהפכתי לכובסת בכלל לא רעה (בגיהוץ עדין מסתמנת בעיה קלה) 

חוץ מעניין כאוב הקשור לגרביים -מסרבת להכנע להם .לא מכניסה אותם אחד לשני תוך כדי גלגול ולכן הם נוקמים בי בכך שגרב אחד נעלם בתוף או סתם משנה צבע .  

כל בוקר אני קופאת על הרצפה הקרה -מתעצלת להכנס לנעלי הבית החמימות שממתינות לי מבוישות ליד המיטה ,מחפשת נואשות זוג תואם  אף על פי שיש לי סטוק !!זה כנראה אבוד אלא אם כן יבצעו לי בארון סיקול ממוקד של כל המחדלים (יש כאלה  שהפכו את זה למקצוע )וגם אם כן כמה זמן זה יחזיק מעמד אצלי לפני שהכאוס הרגיל יחזור וישתלט ?! אין לי  או .סי .די. וזה המקום שבו אני ממש מצרה על כך