אף על פי שלא הגענו  לסוף השבוע ואנחנו עדיין די בתחילתו קמתי בבוקר עם חשק מטורף להכין תבשיל קדרה  .  

מצויידת  ברשימת קניות  ובמטבע של חמישה שקלים חדשים סידרתי לעצמי עגלה והתחלתי להעמיס.כמעט פיספסתי את הפפריקה המתוקה שהתחבאה במעבר מס חמש אבל  חזרתי אחורה  לכיוון  התבלנים ומצאתי גם אותה  .בדקתי את רשימת הקניות סימנתי וי דמיוני נסעתי הביתה  והתחלתי .  

אני לא עושה את זה כל הזמן אבל כשכבר כן אז יש בי איזו תחושת התרוממות רוח  חגיגית שאי אפשר להכחיש כאילו גם אני מצטרפת בזאת  למשפחת העמים שאוכלת נזיד ובולסת  תבשיל .(עדין לא החלטתי לגבי מוזגת או מגישה ..) 

ובכן זה ממש קרב !מהלך הקרב התחיל בהכנת הכלים (הכוחות הלוחמים) ביתור ניתור חיתוך .. אבל בסוף העמדתי   סיר ! גדול ! עם תבשיל שיש בו גם בשר גם אורז גם ירקות שורש גם בצל מטוגן ןתבלינים וגם קישקע וכבדים .או שתהיה הצלחה מסחררת או כשילון קולוסאלי . בכל מקרה הריח מעיד   על כך שגם מהדירה של המורה יכול להגיח ריח של בישול (או אפייה ) ולא רק ריח  סלט של ארומה  או מקסימום חביתה   הריח הזה לא מותיר אותי אדישה אני כבר מדמיינת ארוחה ואורחים .למה לא ? בשביל מה קניתי את הספר שולחנות ערוכים ?!