תדמיינו שיש פה כותרת מגניבה P:
בלוג מפוצל, חצי סיפורים חצי אישי,
הממ.. זה התחיל כבלוג סיפורים נטו, אבל כרגע זה גם וגם אז הממ.. תסתדרו נכון? XD |
| 8/2012
כמה דברים XD
אז הממ.. היי ^^
מצטערת שאני נטשתי, אני באמת סוטרת לעצמי על זה הרבה!
אבלאבל יש לי מיליון חוברות קיץ ועבודות שדחיתי לימים האחרונים של החופש שלצערי מתקדמים מהר מדיי ;;
ואין לי זמן פנוי בכלל!!!
ואני מאוד מאוד מצטערת ;;
והנה אפילו עכשיו אני מפרסמת ספאם ;;
אז כל המבקשים, אתם מוזמנים לסטור לי חזק D:
ולספאם...
זה בלוג של ידיד שלי, זה בלוג סיפורים...
הוא פתח אותו לפני? שלושה ימים?
אבל בגלל שהוא חסר סבלנות הוא ביקש ממני לפרסם אותו XD
אני מודה אני בחירה גרועה אבל שיהנה לו XD
אז זה הבלוג: http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=816488
תהנו D:
והוא אמר לי להגיד לכם שהוא מש מצטער שהוא גרם לי לעשות ספאם אבל הוא ממש נואש וחסר סבלנות, אז עכשיו כסליחה הוא סוטר לעצמו XD
אז שוב... ממש מצטערת שהפרסום שלי הוא ספאם ><
ואני ממש מתגעגעת לבלוג ולכתיבה ;;
| |
אני רעה .-.
אני מרגישה כל כך נוטשת ><
אני מרגישה כאילו כבר שנים לא פרסמתי ><
אוי נו אני רעה!
איכסה שלי!
אני רעה .-.
אני מצטערת שאני נוטשת אבל יש לי המון המון דברים לעשות!! ><
נמנמנמ... מה אני יכולה לעשות? ><
אני באמת מצטערת...
אם יש לכם רעיונות או משהו כדי שאני לא ינטוש וישכח לפרסם תגידו לי!!
| |
מי צריך נעליים?
אני לא מבינה למה צריך נעליים,
אני שונאת אותן.
אני לובשת רק גם כפכפים ואם אני יכולה אני מורידה גם אותם והולכת יחפה, אם אני לבד אני גם רצה,
אני לא יודעת איך לתאר את זה.
כשאני הולכת על המדרכה יחפה, כשאני מרגישה את החום הקל שלה את השכבת אבק הדקיקה הזו שמכסה אותה אני מרגישה טוב,
זה גורם לי להרגיש... קסום ישמע הזוי ואידיוטי מדיי אבל ככה זה מרגיש לי.
אני הכי אוהבת ללכת על מדרכה רטובה או כביש רטוב,
אבל ללכת...בלי נעליים, פשוט ללכת.
להרגיש את הלחץ של הרגל על הקרקע, את הכוח הנגדי של הקרקע לרגל שגורם לצעד הבא לקרות.
הייתי אצל חברה שלי, נכון מקום לא מוכר שלא הייתי בו אף פעם אבל בכל זאת, אחרי פחות משתי דקות כבר הייתי בלי נעליים והתקדמתי,
נכנסו לי כמה זכוכיות קטנות לרגליים, הוצאתי אותן והמשכתי, אני שונאת לעצור.
אני ממש אוהבת לרוץ וללכת בשכונות עם המון עצים שמגיעים גם למדרכה,
לרוץ ופשוט להעיף אותם מהדרך, זה עושה לי טוב.
כשאני בלי נעליים אני מרגישה עצמי, אני והאדמה, הקרקע אחד על השני, כוחות שווים ומנוגדים שדוחפים אחד את השני וגורמים להתקדמות.
אם אני יקפוץ מצוק בלי נעליים, אני ירגיש עצמי.
אני גם ילדה של טיולים, אני מטיילת כמה שאפשר,
וגם לטיולים יש לי נעליים מיוחדות כי בכל זאת, אז אי אפשר ללכת ממש יחף...
יש לי נעליים חומות, מרופטות לגמריי, שהם מגנות עליי מספיק כדי שאני לא יפגע אבל לא חוסמות את הטמפ' של האדמה, את המרקם הסלעי שאני הולכת עליו, הן רק גורמות לו להיות מעט רך יותר.
עכשיו לצערי יש לי נעליים חדשות, אבל גם אותם אני דואגת ליישן ולהפוך לנוחות....
האדמה הקרקע שאנחנו הולכים עליה, הדבר הראשון שהיה קיים, ממה שהתחילה האבולוציה,
אני מרגישה הרבה יותר מחוברת אליה כשאני יחפה בלי כל מיני 'הגנות'
כשאני יחפה אני שמחה.
כשאני יחפה אני מאושרת.
להיות יחפה בגשם יגרום לי להיות ממש בעננים.
למה בכלל המציאו את הנעליים?
זה קטע שאני וחברה שלי כתבנו ביחד, גם לה יש כאן בלוג, אם תתקלו הקטע הזה הדקות הקרובות בבלוג אחר, אל תופתעו, ככל הנראה זו היא..
| |
לדף הבא
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
