תדמיינו שיש פה כותרת מגניבה P:
בלוג מפוצל, חצי סיפורים חצי אישי,
הממ.. זה התחיל כבלוג סיפורים נטו, אבל כרגע זה גם וגם אז הממ.. תסתדרו נכון? XD |
| 8/2012
מי צריך נעליים?
אני לא מבינה למה צריך נעליים,
אני שונאת אותן.
אני לובשת רק גם כפכפים ואם אני יכולה אני מורידה גם אותם והולכת יחפה, אם אני לבד אני גם רצה,
אני לא יודעת איך לתאר את זה.
כשאני הולכת על המדרכה יחפה, כשאני מרגישה את החום הקל שלה את השכבת אבק הדקיקה הזו שמכסה אותה אני מרגישה טוב,
זה גורם לי להרגיש... קסום ישמע הזוי ואידיוטי מדיי אבל ככה זה מרגיש לי.
אני הכי אוהבת ללכת על מדרכה רטובה או כביש רטוב,
אבל ללכת...בלי נעליים, פשוט ללכת.
להרגיש את הלחץ של הרגל על הקרקע, את הכוח הנגדי של הקרקע לרגל שגורם לצעד הבא לקרות.
הייתי אצל חברה שלי, נכון מקום לא מוכר שלא הייתי בו אף פעם אבל בכל זאת, אחרי פחות משתי דקות כבר הייתי בלי נעליים והתקדמתי,
נכנסו לי כמה זכוכיות קטנות לרגליים, הוצאתי אותן והמשכתי, אני שונאת לעצור.
אני ממש אוהבת לרוץ וללכת בשכונות עם המון עצים שמגיעים גם למדרכה,
לרוץ ופשוט להעיף אותם מהדרך, זה עושה לי טוב.
כשאני בלי נעליים אני מרגישה עצמי, אני והאדמה, הקרקע אחד על השני, כוחות שווים ומנוגדים שדוחפים אחד את השני וגורמים להתקדמות.
אם אני יקפוץ מצוק בלי נעליים, אני ירגיש עצמי.
אני גם ילדה של טיולים, אני מטיילת כמה שאפשר,
וגם לטיולים יש לי נעליים מיוחדות כי בכל זאת, אז אי אפשר ללכת ממש יחף...
יש לי נעליים חומות, מרופטות לגמריי, שהם מגנות עליי מספיק כדי שאני לא יפגע אבל לא חוסמות את הטמפ' של האדמה, את המרקם הסלעי שאני הולכת עליו, הן רק גורמות לו להיות מעט רך יותר.
עכשיו לצערי יש לי נעליים חדשות, אבל גם אותם אני דואגת ליישן ולהפוך לנוחות....
האדמה הקרקע שאנחנו הולכים עליה, הדבר הראשון שהיה קיים, ממה שהתחילה האבולוציה,
אני מרגישה הרבה יותר מחוברת אליה כשאני יחפה בלי כל מיני 'הגנות'
כשאני יחפה אני שמחה.
כשאני יחפה אני מאושרת.
להיות יחפה בגשם יגרום לי להיות ממש בעננים.
למה בכלל המציאו את הנעליים?
זה קטע שאני וחברה שלי כתבנו ביחד, גם לה יש כאן בלוג, אם תתקלו הקטע הזה הדקות הקרובות בבלוג אחר, אל תופתעו, ככל הנראה זו היא..
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
