תובנות ההבנה של הדברים

לפעמים אתה נמצא ליד מישהי ואת מרגיש שזה שם.

הניצוץ

מתח שאפשר לחתוך עם סכין...

ומלא מבטים..

זה היה לפני יותר מחודש 

ניסיון נוסף.

על הזין שלי ווטו שמטו..

יצאנו כולנו

מסיבה, אורות, שוטים וקצב.

6 בבוקר, עצרנו ליד הבית שלה.

"אכפת לך אם אעלה לכוס קפה?" שאלתי

"בשמחה" היא חייכה..

ישבנו בסלון דירת הסטודנטים שלה וניהלנו שוב את השיחה:

"תבין שאני לא יכולה, אתה יצאת עם חברה שלי. גם אם היא לא חברה טובה, וגם זה לא ממש משנה לה. זה משהו שאני לא עושה."

היה לי קשה להסתכל לע בעניים..

ניסיתי לשכנע אותה אחרת. מה קבע את החוקים האלה ממילא?

אני מכיר זוגות שפשוט עשו סוויץ' ביניהם, ונחשו מה? זה עבד אפילו טוב יותר ממה שהיה לפני!

אבל פה מדובר בשני אנשים חופשיים..

"אין לך מושג מה זה לוותר על דברים, אין לך מושג איך אני מרגישה עכשיו"

לא ידעתי אם לשמוח או לבכות...

אבל ידעתי שצריך לשנות את האווירה...

החלפנו נושא והחיוך המקסים שלה חזר להופיע. הקפה נהיה קר וזה היה הסימן ללכת. מה שהיה לי מאוד מוזר זה שהיא התעקשה ללוות אותי עד האוטו והתחננה שאסע לאט יותר.

היא חזרה לכיוון הבניין ואני הנעתי ויצאתי בפרעות. הפאדיחה הייתה שמיד אחרי הפנייה היה רמזור אדום. ועוד יותר פאדיחה שאיך שהתחלף הרמזור לירוק, שוב נתתי גז, ואז עצרתי כי לא שמתי GPS. ועוד יותר פאדיחה שהיא נשארה כל הזמן הזה בחוץ...(היא סיפרה לי על זה אחר כך).

הלכתי לישון וקמתי בערב.

החזקתי את הטלפון ביד עם השם שלה על המסך.

ניסיון אחרון...

אולי אצליח לשכנע אותה

ואז קרה הלא הגיוני: היא התקשרה.

עניתי בהפתעה. מה הסיכוי?

היא התקשרה להגיד שהיא חשבה על זה כל השבת.

ויום למחרת כבר יצאנו ל"דייט" הראשון שלנו. שהיה כולו חגיגה.

נתתי לה שם:

זאיצ'יק (ארנבת)