לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

תובנות ההבנה של הדברים




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2012    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

9/2012

הקור הזה הזכיר לי


יצאתי לעשן סיגריה..

 השעה הייתה 4 בבוקר ואני בעבודה..

בחוץ היה קריר וטיפה לח, הייתה בריזה נעימה שעושה צמרמורות.

וריח של בוקר.

סוף סוף קריר...

ואז ברגע שהמצית הוציאה את הניצוץ שהדליק את האש, הרוח הקרירה הציתה זיכרונות חמים מתקופת הצבא..

נזכרתי במנועי סילון רועמים מעל הראש שלי בזמן שאני עושה בדיקה אחרונה למכונת התעופה, ובאותו רגע המירס רטט, הסתכלתי וזה היה סמס חם ואוהב מבת זוגתי בזמנו, השעה הייתה שעת בוקר מוקדמת, היא קמה לעבודה, ואני לא ישנתי יומיים. אבל הסמס הזה היה כמו ליטר קפה שחור. כמה שהיא עשתה לי את היום באותו יום.. לא הבינו את האושר הזה על הבוקר..

נזכרתי גם ביום שבו הייתי כולי רטוב, היה גשם, ואני הייתי צריך לעבור בין מכונות הקרב הטסות והצוות שלי כי חילקתי הוראות. אני חושב שרק בצבא הישראלי המפקדים הזוטרים אוכלים יותר קש מכל חייל שיש. הרגשתי כל כך טוב עם מה שאני עושה, הכול מטקטק, הכול קורה, הכול מתוזמן, הכול טס. גאווה ישראלית ומימוש עצמי...

הכי אהבתי זה לצאת החוצה כשיש גשם, מתחת לסכך, לשבת הכי קרוב לטיפות המים היורדות עם כוס קפה חזק ומר וסיגריה. המטוסים הממריאים היו משלימים את הנוף וההדף של המבערים היה נעים לגוף..

היינו נתקעים בעבודה עד מאוחר, אני והסגן שלי. (הוא האיש הכי נאמן שהכרתי אי פעם)

כשאתה גר בבסיס, לזמן אין באמת ערך, כי אתה כבר שם ממילא.. אהבנו את העבודה שלנו.

ולא בגלל הכבוד המעמד והכוח. זה ילדותי.... אפילו כשאני חושב על זה עכשיו, היינו משחררים את החיילים למגורים ונשארים כדי לסגור את כל הפינות בעצמינו. ואז היינו נשארים עוד ומדברים על דברים...

והכי קשה היה כשהיה קר...

כשהשרירים לא רוצים לזוז, כשהכול קר ורטוב, ושלוליות ומחליק...

ורוח שמקפיאה לך את הביצים...

אבל בפנים בער לי

 

הסיגריה נגמרה ואיתה גם הסיור בזיכרונות 

השמש הראתה סימני חיים..

יום חדש התחיל

נכתב על ידי , 24/9/2012 18:40  
69 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מעשה בראש השנה (הכלבה-2)


-=עריכה=-

אני יודע שכלבה זה לא כינוי יפה, אבל היא בחרה אותו.

לכל מהירי המחשבה- היא כבר לא כלבה, אנא אל תעלו אותי על מוקד

-=סוף עריכה=-

ישבנו באיזה בר שהיא מצאה בראשון.... מקום לא רע..

מלצרית: "מה תזמינו?"

אני: "אל תאמיני לה היא שקרנית!"

היא: "הוא חתיכת מניאק!"

הי זרקה עליי את המפית

משכתי לה בשיער

"זה טקס חיזורים עתיק" אמרתי למלצרית "אם אמשוך יותר חזק בטוח יצא מזה משהו טוב!"

המלצרית ניראתה די מבולבלת...

הזמנו בירה והמבורגר, שתינו, אכלנו, סיפרנו סיפורים מצחיקים וירדנו אחד על השני.

ואז היא שאלה: "תגיד, אתה רואה אותנו חוזרים להיות זוג?"

ישבתי מולה וצחקתי לה בפנים. אותה זה לא הצחיק...

עברתי להתיישב לידה, היא הרביצה לי.. התקרבתי יותר...

 והתנשקנו..

"אתה יודע שלא תקבל הלילה כלום, כן?" אמרה.

"ממך? אני לא מצפה לשום דבר." עניתי.

למלצרית היה מאוד מוזר הזוג הזה שמתנשק, מקלל, מתחבק ואז מרביץ אחד לשניה...

בסוף המצפון שלי ניצח וביקשתי ממנה התנצלות.

התנצלות על כך שהייתי מתנשא ולא נחמד ושמגיע לה יחס הרבה יותר הגון ממה שהיה עד עכשיו.

ובאמת התנהגתי אליה כמו שבאמת צריך..

על כך הצהירה "תודה באמת.." ענתה "אתה עדיין לא מקבל כלום!"

הזמנו עוד סיבוב בירות הפעם כמו זוג למופת.. מחובקים מחייכים ואדיבים.

'רוסי טמבל'- היא השוויצה בכינוי שלי בספר טלפונים..

אבל היא הופתעה לגלות שיש -ביצ'ית- בספר טלפונים שלי עם המספר שלה..

הסקתי מסקנה: "אנחנו זוג מפגר, אסור לנו להיות ביחד. תראי איך המלצרית מבולבלת מאיתנו.."

"מי אמר שנהיה ביחד?" שאלה בקול מתנשא. "לפני חצי שעה מישהו צחק לך בפנים...." עניתי.

בוקר למחרת הגיע...

היא הצמידה את גופה לשלי ונישקה ברכות. על כך קיבלה חיבוק חם וליטוף נעים.

הבטנו בשעון שאמר שזה הזמן ללכת.

היא ליוותה אותי עד הדלת ופתחה אותה.

נתתי לה נשיקה אמרתי "יאללה מותק..." כמה קיצ'י מצידי.... ויצאתי החוצה

"מותק תקרא לחברות שלך....." אמרה.

הבטתי אחורה.. היא חייכה וסגרה את הדלת...

 

 


 

בזמן האחרון אני מוצא את עצמי הרבה מחוץ לבית

מצד אחד זה מעולה כי אני חי על אקשן

מצד שני אני רוצה לשבת בישרא...

עוד מעט אהיה בחופשה גדולה

אכבוש את כל העולם!

פעמיים!

נכתב על ידי , 22/9/2012 16:23  
80 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פינת התמדיינים


זהו פוסט משותף עם חולמנית לאור הפוסט שכתבתי לא מזמן..

דייט ראשון...
היה ערב מעולה ואתמם מחלטים לעזוב את המקום ואז כמובן מגיע החשבון....

אני מוציא את האשראי ודוחף אותו מיד למגש ומחזיר למלצרית...

אבל רגע...

כנראה לחולמנית היה משהו להגיד בנושא:

חולמנית:

דייט ראשון, או שני, זה בעצם כמה שעות שנותנות לך להכיר את האדם שמולך. האם הוא מתאים לך? האם יש לכם על מה לדבר? האם זה זורם? עניין התשלום הוא חשוב מאוד מבחינתי, כי הוא אומר הרבה על האדם שמולך.

אם מדובר באדם שמקבל את החשבון לידיו ואומר: "מה זה? הוספת פטריות לסלט וזה תוספת של שלושה שקלים? חבל...", אני אבין שמדובר באדם קמצן. אם הוא יגיד: "המלצרית יצאה זונה, היא הביאה לי את האוכל באיחור של דקה וחצי", ולא ישים טיפ, אני אבין שאנחנו כנראה לא נצליח להסתדר... ואם הוא יחטוף את החשבון מידיי ויגיד שהוא משלם, אני אבין שמדובר באדם פרמטיבי.

קודם כל, אנשים שהולכים בצורה עיוורת אחרי נורמות חברתיות נורא מעצבנים אותי. כמו שמישהו שמחליט שבחורה ששכבה עם יותר משלושה גברים היא שרמוטה הוא פרמטיבי מבחינתי, גם מי שמחליט שתפקידו של הגבר הוא לשלם, יוצא אותו דבר.

העולם התקדם, לאנשים יש זכות בחירה, אנשים הם שונים אחד מהשני, לכל אחד יש דעה, אהבות, חלומות... אני לא מאמינה שיש הבדל בין גברים לנשים, מלבד ההבדלים הפיזיולוגים (למשל – לגברים יש יותר כוח מלנשים, ברוב המקרים. נשים יותר רגישות כי יש להן הורמונים מסוימים שלגברים אין), אבל להחליט שתפקידו של הגבר הוא לשלם?

למה?

מה, אני לא מסוגלת לדאוג לעצמי? אתם אומרים שאם האישה משלמת, היא בעצם מסרסת את הגבר. אבל אתם לא חושבים על זה שכשאתם משלמים עלינו, אתם מסרסים אותנו? למה האישה צריכה להיות כנועה?

הדייט נועד בשביל להכיר אחד את השני. האישה, בדיוק כמו הגבר, הגיעה לפה בשביל להכיר אותך. היא לא באה כי הזמנת אותה וכי אתה רוצה לזכות בה. שניכם באתם עם אותה מטרה, למה שאחד ישלם יותר מהשני? כי הוא שווה יותר? כי הוא מרוויח יותר כסף? בחיאת.

בואו נרד לשורש העניין, למה בכלל נוצרה נורמה חברתית שכזו? כי בעבר, הגבר היה שווה יותר. הוא זה שהיה מרוויח כסף, הוא זה שהיה בוחר את האישה שלו והיא זו שהייתה אומרת: "נו, טוב". כיום, לשמחתנו, המצב כבר לא כזה. הגבר והאישה בוחרים ביחד אם הם רוצים לחיות ביחד, והגבר והאישה הם שניהם אנשים עובדים (לרוב). אז איזו סיבה נשארה לנו לתת לגבר לשלם?

חוץ מזה, זה נראה לי נורא לא פייר. גברים שיוצאים לדייט אחרי דייט אחרי דייט, יכולים לפשוט את הרגל! הם משלמים על בחורה שהם לא יראו יותר לעולם, והיא מבחינתה הרוויחה ארוחה חינם. בתור בחורה אני אמורה לשמוח, אבל זה נראה לי פשוט לא פייר. גם כשמזמינים אותי למשקה בפאב, אני תמיד שואלת את עצמי: וואט דה פאק? זה שהוא מתעקש לשלם עלי אמור להראות לי שהוא מעוניין בי? זה לא מחמיא לי, זה מעליב אותי!

פעם מישהי אמרה לי: "אני נותנת לגבר לשלם עלי רק אם החלטתי שיש דייט שני. ואז בדייט השני אני משלמת עליו". זה נראה לי כמו אחלה פתרון. אם לא הולך להיות דייט שני, אל תתני לו לשלם, כי אז זה לא פייר וזה גם נותן תחושה שאת חייבת לו משהו. אם כן הולך להיות דייט שני, זה יהיה תורך לשלם. למה לא? מה, את לא יכולה לעמוד בזה? והוא כן?

לי יש חבר כבר ארבע שנים וחצי, ועד היום (ומהדייט הראשון) השתמשנו באותה שיטה: למי שיש כסף זמין, הוא שם. לא מתחשבנים על כל שקל, אבל העיקר שישאר מספיק טיפ.

 

אני

אז הכל טוב ויפה עד שזה מגיע לחשבונית... תרשו לי.

קודם כל בואו נדבר על נימוסין:

אם זה לפתוח את הדלת של האוטו, או להזיז את הכסא במסעדה, לתת לה להזמין ראשונה...
אני לא מדבר על להיות סמרטוט, אני מדבר על להתייחס אליה כאל מישהי מכובדת.
 וחלק מזה זה גם לשלם.
ולא תמיד התנאים מאפשרים, לפעמים זה נורא דבילי לנסות לפתחו לה את הדלת של האוטו.. צריך להיות ראליים..
עכשיו תבינו, הרבה בנות מסתכלות על ה$$$ לא על הפעולה עצמה. כלומר – מפריע להן שיש כאן כסף על השולחן וזה לא בא ממנה, אבל זה עליה.

עכשיו תנסו לחשוב אחרת.

תתייחסו לזה כמו אל הזזת הכיסא או לתת לה יד כשהיא יוצאת מהרכב...

זה לא הערך הכספי, זה הערך המעשי.


להזמין בחורה זה לא דבר יקר..
פמיניזם-שוביניזם:
כן כן.... כולנו יודעים שנשים היום שוות לגברים, אני אפילו אומר שיש לנשים הרבה יותר זכויות מלגברים. אבל שיהיה.

אני יודע שאף אחת לא רוצה להיראות כחסר אמצעים ושה"גבר גבר" ישלם עליה. אבל זו נקודת ראייה מעוותת וחסרת כל בסיס.
תנו לנו לחזר קצת, תנו לנו להראות שיש לנו אמצעים... ככה זה גם בטבע... תנו לנו להיות הזכרים, בלי כל התסביכים..
משהו שברור:
הכישלון הכי גדול זה להסתבך עם כסף...
זה מחזה לא נעים שכל אחד מנסה לגרד את השקלים או לקמבן את כסף שיהיה חצי חצי ואז עוד טיפ..... ואז עוד כסף למוני... או לעוד משהו...
עזבו...
די דבילי שבסוף הדייט יהיו חילוקי דעות על דבר כה לא רומנטי כמו כסף...
גבר משלם- אין מתחים. אם בחורה רוצה להשתתף שתשים טיפ יפה שיגרום לה להראות מאוד נדיבה כלפי המקום.
 
אני חושב שאני די ברור...

נכתב על ידי , 20/9/2012 16:59  
21 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי: 

בן: 37




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 20 פלוס , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להרוסי הזה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הרוסי הזה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)