מאמא מזכיר לי אותך ,
לא את המורה לאזרחות שיש לה בעיות קשות שצעקה את זה היום בשיעור 
או ידיד אחר שלי , או ערסיות מהשכבה
מאמא זה מילה דבילית , אבל היא מזכירה לי אותך בכל פעם שאני שומעת אותך
היא מזכירה לי איך צחקתי שכתבת לי אותה , ואיך הצקת לי שהייתי חולה ואמרת לי טו טו שהשתעלתי שעד עכשיו הזכיר לי את סבתא שלי שהייתה דופקת לי על הגב, ואני פשוט כותבת כאילו אני מכירה אותך שנים , אבל שאני מסתכלת על התמונה המלאה אני מבינה שזה רגעים קטנים שגרמו לך להישאר לי בתוך הראש בלי להרפות , רגעים קטנים שנראים לי משמעותיים ומלאי התחשבות ואז אני חושבת על זה שאני סתם מסונוורת ..
אחרי שלא הייתי עם הפלאפון שבוע ציפיתי שאני יפתח אותו תהיה לי ממיך הודעה למרות שלא קיבלתי שום הודעה בלי שום קשר, ואז אני שוב מבינה כמה הרגעים האלה קטנים .. שחיפשת מחליף בכזו נואשות שעברת את כולם ואני לא הייתי ברשימה (שכוללת 6 אנשים) שלך , או שאין לך את הביצים לבוא ולדבר איתי אחרי ההודעה הנוזפת ששלחתי לך , או שבאמת לא אכפת לך ... שאתה רואה אותי כול יום בביצפר ואני שם כדי שתראה בכוונה מול העיינים שלך , ליד המקום הקבוע שלכם ואני מבינה כל פעם מחדש שאני לא מעניינת אותך .
ויושבת פשוט לאכול את עצמי , שאתה לא כזה יפה , ובכלל לא חכם , ואני יכולה להיות עם מיליון אנשים טובים ממיך שבאמת רוצים אותי ,
ואני דווקא אותך לא מעניינת .. אז מה בתאכלס לא בסדר בי ? 
אני מאחלת עצמי לשכוח אותך , ולך להתעופף לי מהראש , ואם כן שלחת משהו בשבוע הזה , אתה מוזמן לנסות שוב , אני יהיה מלאת פרפרים 
לפני שאני יעשה את הצעד הזה ואז ירגיש פתטית באופן מטורף ! אוף.