לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

טיפוסים


אני הדר לוי, ואני מכורה לכתיבה (אוהבים אותך הדר). יש לי כישרון כזה, ויש שיאמרו הפרעה, להעביר ביקורת על כל דבר - ולצחוק על זה לאחר שהעצבים שוככים. הבלוג הזה יעסוק (בעיקר) באנשים שכולנו מכירים ומזהים. טיפוסים.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2012    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2012

על שלטים ואנשים


 

אף אחד אינו אוהב שאומרים לו מה לעשות. מעטים האנשים שיעמדו בפתח אטרקציה מסויימת ולא יעקמו את האף לנוכח ההוראות הכתובות בשלט המקבל את פניהם. זהו טבע האדם לעשות "דווקא" – דווקא לדבר בפלאפון בקולנוע, דווקא לעשן במקום ציבורי סגור, דווקא לקפוץ לבריכות ביהודיה.

חוקים נוצרו כדי לשבור אותם, לא? או שמא חוקים נוצרו לאחר ששברו אותם...? כך או כך, כמה פעמים יצא לכם להיתקל בשלט עם הוראות מעט מוזרות מהרגיל? כמה פעמים נעצרתם לקרוא אותן? – בשביל זה אני כאן.

בחיפושי התמידי אחר דברים מעוררי גיחוך, גיליתי שהשלטים המצחיקים פשוט מוצאים אותי. ככה זה כשאתה דוחף ת'אף לכל מקום וקורא כל מילה ומילה...

 

אז הרי לפניכם שמונה מבין השלטים שהצלחתי לתעד בשנים האחרונות:

 

מנפלאות כורסת השיאצו




חוץ מהאנשת הכורסא המעט מטרידה ("הכורסא לא מחזירה עודף." חה!), ישנן כמה הוראות מטרידות לא פחות בחלק התחתון של השלט.

זה מתחיל בצורה הגיונית עם כמה אזהרות שימוש לילדים, נשים בהריון, חולי לב, גב וצרות אחרות. ואז מגיעה השורה הבאה:

"לנשים בזמן המחזור החודשי לא מומלץ להשתמש בכורסא זו".

אני ממש, אבל ממש לא רוצה לדעת מה לעזאזל קרה שהוביל לכתיבת ה"המלצה" הזאת...

צולם ב"עיר המלכים", אילת, נובמבר 2008.

 

סיימתם להיגעל? – יופי. עכשיו נעבור מהקצה הדרומי של ישראל אל הקצה הצפוני:

 

צרות בצינורות



 

חבל. דווקא חשקה נפשי הלוליינית באיזו הליכת בוקר מעל תהום של עשרות מטרים (על צינור!), שאם צולחים אותה ועוברים גם את השדה, יש סיכוי גבוה מאוד שיעבור שם רכב צה"לי ויקח אתכם איתו למבצע בכפר -שקר כלשהו- בלבנון.

צולם בשמורת נחל עיון, מטולה, דצמבר 2010.

 

נשארים במטולה. את הסטיקר הבא גיליתי באחד מבתי-המלון בעיר (סליחה, ניסוח מחדש: גיליתי בבית-המלון היחיד בעיירה שכוחת האל הזאת שאפילו כלב לא נראה ברחוב בשבע בערב):

 

דבר אליי במגבות



 

מסתבר שישנם שלטים שמשחקים לכם עם המצפון. הבעיה איתם שהם תמיד ארוכים וחופרים, ואין לכם כוח לקרוא אותם. אלא אם כן אתם בשירותים, כמו במקרה הזה, ואז יש לכם זמן...

האמת היא שזה בדיוק מה שאני רוצה לעשות בנופש. לחשוב על כביסות ולמיין מגבות. כן. ממש. ומה זה לעזאזל דטרגנטים?

שימו לב שההוראות מנוסחות קודם כל באנגלית – כנראה שרק מהתיירים תבוא הישועה.

את נחרת הצחוק של הישראלים למראה הסטיקר הזה אפשר לשמוע עד אילת.

צולם במלון "אלסקה אין", מטולה, דצמבר 2010.

 

נמשיך במסענו ברחבי הארץ ונגיע למקום הנמוך ביותר בעולם:

 

הדיבר השמיני




מסוג השלטים שתראו כנראה רק בישראל. "אין לפגוע בעתיקות או לאסוף אותן". מסתבר שמי שניסח את ההוראה הזאת היה אדם מנומס ביותר, כי לדעתי המילה שמתאימה כאן היא "לגנוב" ולא "לאסוף".

בכל מקרה, מי שמתחשק לו בכל זאת לאסוף עתיקות למרות האזהרה המאיימת, ייאלץ לבוא עם דחפור מכיוון שכל האתר מורכב ממבני אבן ארכיאולוגים חפורים באדמה. הדבר היחיד שאפשר לאסוף שם זה כפכף של מישהי שנפל לתוך מקווה הטהרה העתיק...

צולם בגן לאומי קומראן, צפון ים-המלח, אפריל 2010.

 

ומגנבים לחיות אחרות:


שורו, הביטו וראו




השלט הזה מופיע כמעט בכל מסלול טיול פתוח בגליל שיש בו כר פורה למרעה. נוכחות הבקר בשטח מתבטאת לא רק באופן פיזי-חייתי, והסימנים לכך בהחלט ניכרים בדרך...

בדרך כלל לא תזכו לראות את החיות מלחכות עשב, או שמקסימום תזהו את העדר מרחוק.

אבל במקרה המסויים הזה, השלט מסתיר די הרבה מידע. כמו למשל שהמשך המסלול עובר בתוך עדר של פרות.

למה שלא תשימו שלט קצת יותר מרגיע, כמו: "שור רובץ לא מתעצבן", או לפחות משהו שיזהיר אותנו לפני שאנחנו נפגשים פנים מול פנים עם הדבר הזה:


 

אבל לא, העיקר שנסגור את השער. וואלה יופי.

צולם בהר עצמון, הגליל התחתון, ספטמבר 2011.

 

ועתה נעבור לשלט מהסוג החביב עליי – אלה שאתם עומדים מולם ואומרים: "אה?!"


It's not easy being green

 



הבנו, למה לצעוק? אז הוא אירי, אז מה? אין כניסה לאנגלים? אני אמורה להביא לו מנחת בירה כדי שלא יעלה על גדותיו ויציף אותי?

:)

צולם ביער שוויץ, טבריה, אפריל 2012.

 

שאלה קטנה – הייתם פעם בג'ימבורי בזמן שכל הילדים במדינה נמצאים בחופשה?

חוויה לא מומלצת בעליל, במיוחד אם מדובר באטרקציה חינמית...

אבל כשיש אחיינים משועממים, אז אין ברירה, וגם אני חוויתי על בשרי את הסיוט הזה.

וזה השלט שהוצב בכניסה למתחם מכוניות בלתי ממונעות (ותודה לאל שכך):


חוקת הבימבות




וואו, מאיפה להתחיל?

קודם כל, עריכה! אפילו מגילת העצמאות קצרה יותר.

בין כל האיסורים השונים וניסיונות החינוך הנואשים, מצאו חן בעיניי ההערות 9 ו-12.

יכול להיות שאתם תצחקו מהערות אחרות. יש כאן משהו לכל אחד.

ורק שתבינו, מדובר פה במתחם די קטן עם כמה מכוניות מפלסטיק שמונעות ע"י הרגליים של ילדים בני ארבע, כאשר בהליכה לא מהירה במיוחד ניתן להשיג אותם:


 

צולם בגן העיר, תל-אביב, יולי 2012.

 

ולסיום, האם ראיתם פעם דלפק קבלה של בית-מלון שנראה ככה?!


 

 

נתראה בשבוע הבא...


על שלטים ואנשים 2

על שלטים ואנשים 3

על שלטים ואנשים 4

 

נכתב על ידי , 17/7/2012 22:53   בקטגוריות טיולים, שלטים, חוקים  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   3 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי: 

בת: 35




הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לTipa_Shel_Or אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Tipa_Shel_Or ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)