מילים שמשמעותן משתנה כשראש השנה קרב ובא:
לפי סדר התרחשות כרונולוגי, החל מחודש לפני
החג.
נוסטלגיה בכל ימות השנה: געגועים לעבר.
בראש השנה: געגועים לימים נטולי פלאפון ואינטרנט בהם הענקתם
וקיבלתם איגרות שנה טובה בבית-הספר (זקנה שכמותי...).
הגעגועים הללו ניצתים כאשר אתם משוטטים באלנבי
וקולטים את הדוכן שמציע למכירה כרטיסי שנה טובה קטנים עם פירורי כסף ונצנצים
מודבקים.
אימא בכל ימות השנה: האישה שילדה ו/או גידלה אתכם.
בראש השנה: הדמות המהורהרת שיושבת כל ערב בסלון ולא מגיבה
כשמדברים אליה כי בתוך ראשה מתרחש עולם שלם: "העופות יספיקו?... רגע, כמה
אנחנו בחג הראשון?... איפה ייכנסו כולם? טוב, אם הדר תיתן את המיטה שלה לנתנאל
ואלעד ותישן על מזרן ברצפה כמו שעשתה בפסח – רגע, זה היה בפסח? בליל-הסדר או
בשביעי? או שזה היה בכלל בראש-השנה שעבר? מי היה אצלנו אז? מה בישלתי אז?... צריך
לקנות עוד דגים... ליוסי התקשרתי כבר?"
דבש בכל ימות השנה: הנוזל הצמיגי והמתוק שהפעם האחרונה שנכנס לקיבתכם
הייתה כשערבבתם אותו בתוך תה כדי לחסל כאב גרון.
בראש השנה: הנוזל הצמיגי והמתוק שאתם דוחפים לכל מאכל משל הייתם
פו הדב במאנצ'יז.
גם בסופר נזכרים פתאום לשלוף אותו מהבוידעם
ולמכור אותו במבצע.
סופר בכל ימות השנה: המקום בו אתם עורכים את הקניות
הבסיסיות ליום יום (ראו פוסט קודם).
בראש השנה: גן-החיות בו אתם עורכים את הקניות הבסיסיות לחג, ובו
מעבר הממרחים נחסם לסירוגין בשל שלולית דבש מגודרת בשברי צנצנת שאיזה קרנף הפיל
בדהרתו אל הקופה עם עגלתו העולה על גדותיה.
בית בכל ימות השנה: ארבעת הקירות שביניהם אתם גרים (בכיף).
בראש השנה: המקום שדומה במהותו למוקד טלפוני, ושהופך אתכם,
העצלנים שלא עוזרים בבישול, למזכירות. כל חמש דקות טלפון, ואתם נאלצים לדבר עם
איזו דודה אבודה של סבא שלא פגשתם מעולם ושעד אותו רגע הייתם בטוחים שהיא מתה.
טלפון נייד בכל ימות השנה: המכשיר המלבני שהראש שלכם תקוע
בו 24 שעות ביממה.
בראש השנה: המכשיר המלבני שמופצץ בהודעות טקסט קולקטיביות שהגבול
המספרי שלהן הוא עד-שהרשת-תקרוס-מעומס-יתר, או עד-שתשליכו-את-הפלאפון-לאסלה; מה
שיבוא קודם.
דיאטה בכל ימות השנה: אכילה מרובה של מזון לא משמין,
לא מזיק, לא טעים ולא אהוב על יצורים שאינם ארנבים.
בראש השנה: נצום ביום הכיפורים. עכשיו תביאו אוכל!
רוק בכל ימות השנה: נוזל פה.
בראש השנה: נוזל פה הסותם במפתיע את פיית השופר וגורם לַתקיעה
להישמע כמו צפצוף חצוצרה שלא כוונה טוב, שלא לומר קול ענות חלושה של ציקוצית.
ציוויליזציה בכל ימות השנה: פיתוחים טכנולוגים של החברה
האנושית.
בראש השנה: (רק דתיים יבינו) הרגע הזה במוצאי החג שאתם מפעילים
בבת אחת את כל קווי התקשורת שלכם לעולם – פלאפון, מחשב, טלוויזיה – אחרי שתי יממות
רצופות של ניתוק, ואז מסתבר שמבחינת ההתרחשויות שהפסדתם, באמת עברה שנה.
ביטוי אחד שלא משתנה אף פעם, ונדמה שהוא התשובה
לכל שאלה: אחרי החגים.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
