לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

טיפוסים


אני הדר לוי, ואני מכורה לכתיבה (אוהבים אותך הדר). יש לי כישרון כזה, ויש שיאמרו הפרעה, להעביר ביקורת על כל דבר - ולצחוק על זה לאחר שהעצבים שוככים. הבלוג הזה יעסוק (בעיקר) באנשים שכולנו מכירים ומזהים. טיפוסים.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2012    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2012

האבולוציה של האימהות


 

קודם כל, הבהרה קצרה: הפוסט הזה מכיל פרסומת לא סמויה כלל, תחנון בוטה ללייקים וניצול ציני של קוראי הבלוג.

עכשיו כשהסבתי את תשומת ליבכם, דעו שבתור אחת המייסדות (מי ישמע...) של דף הפייסבוק סטטוסים של אימא החלטתי לשתף אתכם בשישה טיפוסים של אימהות, ולהביע את תקוותי שבזכות זה שאני מבקשת כל כך יפה – אתם תתנו בלייק! :)

 

אז – להלן התפתחות הטיפוס האימהי במשך השנים:

 

1. אימא של תינוקות

תכונה מאפיינת: עייפות.

הרגע הגדול הגיע. התינוקי החמודי, זה שבעט כמו מטורף ברחם אימו וגרם לה לתאוות אוכל מוזרות – סוף סוף נולד.

מזל טוב אימא'לה, מעכשיו נוספים ללקסיקון שלך מאות ביטויים ומשפטים שבחיים לא אמרת ושגרמו לך לגחך כששמעת אותם נאמרים ע"י אימך.

 

2. אימא של מתבגרים

תכונה מאפיינת: עצבים.

הרגע הגדול הגיע. הילד הבכור, זה שבילה את השנים האחרונות בריבים עם אחיו הקטנים וגרם לאימו לתהות מתי הוא יתבגר כבר – עולה לכיתה ז'.

שש השנים הרעות מתחילות עכשיו, במהלכן תיאלצי לחשוב במונחי מלחמה ולדעת כיצד לשאוג פקודות, לדכא מרידות, להתמודד עם גחמות ולהתפלל לאלוהים שהוא יחזור הבייתה בשלום בלי שאף אחד ידקור אותו באיזה מועדון. בהצלחה.

 

3. אימא של חיילים

תכונה מאפיינת: חשש.

הרגע הגדול הגיע. הילד המחוצ'קן, זה שבילדותו אמרת עליו: "כשהוא יהיה בן 18 כבר לא יהיו מלחמות" – מתגייס לצה"ל.

שלוש שנים של חרדה ממתינות לך עכשיו (שנה ושמונה במקרה של פקידה משועממת בקריה), במהלכן תשאלי את עצמך "מי המטורף שיתן לבן שלי להחזיק רובה?" בעוד את מבלה יום וליל בכיבוס מדיו ובגדיו המג'וייפים ובעמידה עצובה ומלאת געגועים בפתח חדרו המיותם כאילו הוא לא יוצא שבת עוד יומיים.

 

4. אימא של רווקות

תכונות מאפיינות: לחץ ביולוגי אפוף בתחושת אשמה.

הרגע הגדול עדיין לא הגיע. הילדה המבוגרת, זו שחונכה באדיקות לעבור את המסלול של תיכון-צבא-אוניברסיטה-חתונה-ילדים –  גרה בדירת רווקים בתל אביב.

אֶת ביקורייך התכופים בדירה הזאת, אימא דאגנית, את מתבלת ב"נו!!!" וברמיזות עבות כגון: "את לא נהיית צעירה, את יודעת...". אם את ממש נואשת, בטח תתחילי להאשים את עצמך במצבה העגום (כביכול) של הבת שלך. אל תדאגי, יהיה בסדר. לכל דג יש מכסה, או בכל סיר יש דג – איך זה הולך?...

 

5. אימא של הכלה

תכונות מאפיינות: לחץ ארגוני אפוף בתחושת הקלה.

הרגע הגדול הגיע. הילדה הבעייתית, זו שחצתה מזמן את גיל ה-30 ופיתחה ציניות כזאת שהיא אך ורק תוצאה של הנדנודים של אימא שלה – סוף סוף מתחתנת.

לא עוד "מה יהיה איתך?" ו"אני אזכה לרקוד בחתונה שלך?". מעתה אמרי: "כבר חשבתי שלא ייצא ממך כלום", ו"שלא תעזי לא להזמין את בת-דודה של סבתא, היא מצפה כל החיים לעשות לך קולולו בחופה".

 

6. אימא של נשואים

תכונה מאפיינת: חופש.

הילדים התחתנו? – זהו, אימא מילאה את תפקידה ויכולה עכשיו סוף סוף לנוח.

כמובן שזמן המנוחה מוגבל עד שיגיעו הנכדים. סבתות לא נחות אף פעם.

http://www.facebook.com/mom.status

נכתב על ידי , 8/11/2012 16:32   בקטגוריות ישראל, רשימות  
הקטע משוייך לנושא החם: יום המשפחה
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי: 

בת: 35




הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לTipa_Shel_Or אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Tipa_Shel_Or ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)