טיפוסים

שכחו מהתיכון. לא עוד חרשנים, מופרעים, ילדי כאפות ומלכות כיתה. היצורים המעניינים באמת הם בני 20 פלוס שמסתובבים באוניברסיטאות, במכללות ובבתי ספר מקצועיים (אהמ... אהמ...).

1. הנעדר

הסטודנט שהגיע לשיעורים הראשונים בתחילת השנה, אך מתישהו, ללא התרעה שתכין אותנו לקראת האובדן הכואב, נעלמו עקבותיו ומאז הוכרז כנעדר.

בכל פעם שהמרצה קורא בשמו לשווא בתחילת השיעור, נוצר לו כינוי חדש ("הנפטר" זה החמור מביניהם), ושיטוט בפייסבוק שלו מגלה שבזמן שאתם מתייבשים בכיתה מחניקה והמוח שלכם עובר תהליך חפירה מעמיק - הנעדר חוגג בחו"ל.

2. הפצצה המתקתקת

הסטודנט שרק מחכה לרגע שבו ייפתח דיון שיצית ויכוח עסיסי, אליו הוא יתרום בשמחה ובצעקות את דעתו המוצקה.

בדרך כלל קיימים לפחות שניים כאלה בכל כיתה, כשדעותיהם המנוגדות וכישוריהם הקולניים גורמים לכל שיעור תמים להישמע כמו מקהלת נביחות של כלבי השכונה.

3. הדוס

הסטודנט הדתי שתמיד נמצא במיעוט מגזרי (להוציא כמובן את אוניברסיטת בר אילן).

הדוס יתהה בשאלות כגון "למה אין מזוזה בכניסה לכיתה?", ידאג לדחות את השיעור שנקבע לתשעה באב וישמש כסמכות הרבנית של הכיתה בענייני חגים וצומות.

הדוס מגיע ליום הראשון ללימודים בתחושה שהוא עומד להיות הצדיק היחיד בסדום (עמכם הסליחה...), וכשהוא מגלה שיש דתי נוסף, הוא מתרגש כאילו מצא אח אובד.

4. הפטפטן

הסטודנט שלפעמים נדמה כי בלע רדיו שהיה תקוע על התכנית "הכל דיבורים" ברשת ב'. אם תשבו לידו, תזכו לקבל הרצאה כפולה - אחת מהמרצה, שתעסוק בנושא הנלמד, ואחת מהפטפטן, שתעסוק קצת בנושא הנלמד והרבה בעניינים מרתקים יותר כגון מה הוא אכל בצהריים ואיזו נסיעה מחורבנת הייתה לו עד לכאן.

בשעת הצורך יתפקד הפטפטן כפצצה מתקתקת (ע"ע) - לאחר הפיצוץ.

5. הסטלן

הסטודנט שמשרה סביבו אווירה של עייפות אדישה.

אֶת הזמן בשיעור בו הוא לא ישן, מבלה הסטלן בבהיה משועממת בנוף האורבני המפוייח הנשקף מבעד לחלון, או בשרבוטים חסרי תוחלת במחברתו.

לעתים רחוקות מואיל בטובו הסטלן להשתתף בשיעור באופן פעיל. על הכנת עבודות כמעט שאין על מה (ועם מי) לדבר. צ'יל אאוט, מאן!

6. בעל חוכמת החיים

הסטודנט שכבר עבר הכל בחיים ומרבה לדבר מניסיונו ולחלוק את חוויותיו הרבות שליוו אותו בדרכו אל גילו המופלג, 30.

כאשר מתפתחים דיונים בכיתה, בעל חוכמת החיים תמיד זוכה להקשבה מלאה בעיקר מצד הינוקא שבחבורה - בכל זאת, והדרת פני זקן...

7. העולה

הסטודנט שלא נולד בישראל ובעל שפת אם שאינה עברית.

בנוסף לקשיים טכנייים בלימודים, העולה ייאלץ להקשיב לחבריו הצברים מפגינים בפניו את כשרונם המוטל בספק בידיעת שפות זרות:

דובר הצרפתית יתפוצץ מצחוק כשישמע בפעם האלף "וולה וו קושה אווק מואה סס וואר"; דובר הרוסית יתקשה להתרשם מהעובדה ש"בבושקה זה סבתא"; דובר האנגלית סתם יביט בכם בחרדה כשתדברו אליו באנגלית-ישראלית שלמדתם בבית הספר הגבוה לערסים צעצוע.

להתראות, תהיו ילדים טובים!