טיפוסים

כנגד ארבעה טיפוסים דיברה תורה:

1. המתמטיקאי החכם

מה הוא עושה: מחשב את הקטע בהגדה שהוא אמור לקרוא לפי הסבב שעושים שאר המסובים, ומשנן אותו היטב כך שכשיגיע תורו, הוא יהמם את כולם עם יכולת הקריאה המפעימה שלו.

ואף אתה אמור לו: "יש לי קטע של שתי שורות, לכן אני קורא שניים רצוף והורס לך את החישוב!"

2. המאבטח הרשע

מה הוא עושה: יושב סמוך לעורך הסדר, ממתין לסימן "יחץ", ומהרגע שבו נעטף האפיקומן במפית הוא הופך לשומר ראש חמור סבר ונטול סבלנות, ומגן על חתיכת המצה מפני גנבים.

אוי לו אם יירדם בשמירה, כי אז ייחטף האפיקומן ע"י ילד סורר, ועליו תופקד מלאכת החיפוש בבית ענק המלא פינות מסתור שרק ילדים הזויים מסוגלים לחשוב עליהן.

ואף אתה אמור לו: "השנה אנחנו כבר גדולים, לא נגנוב את האפיקומן. אתה יכול לקום לשירותים!"

3. המסמיק התם

מה הוא עושה: קורא קטע מסויים מאוד בהגדה, שנפל דווקא בחלקו – הפיסקה שמכילה בין היתר את המשפט: "...שדיים נכונו ושיערך צימח ואת ערום ועריה" שגורם לו לגמגם ולפניו לעלות באש.

ואמרת אליו: "ילד, מי לימד אותך מה זה עריה?"

4. זה שאינו יודע לשתוק

מחכה לרגע בו מישהו יעווה את פניו ויאחוז בבטנו בעת אכילת מצה, או עוקב לראות מי מגזים באכילתה, ואז פוצח בהרצאה חדשנית ומרתקת אודות ההשפעות הביולוגיות של המצה על מערכת העיכול שלנו.

את פתח לו – את דלת השירותים, נעל אותה מבחוץ והשאירו שם להתמודד.

חג שמח!