טיפוסים

– בוא איתי להיות שהיד!

שיעור זה, המובא כעת לדפוס לרווחת מנוטרלי העתיד שלנו,

הוכן ע"י מוחמד קאצב, מורה בבית הספר "צבוטותו ודקורותו".

אתה נועז, אתה גבר, אתה מתנפל מאחור על אנשים מופתעים – היי מוחמד ג'יבריש, מספיק עם הפטפוטים שם או שאני אוציא אותך!

לענייננו.

כזכור לכם, לפני שבועיים חילקתי אתכם לקבוצות וביקשתי דיווח כתוב על פעילותכם בשטח.

אני מוכרח לציין שלא ציפיתי לתושיה מיוחדת מקבוצת גולה בומבילה, וכשנגמרה להם התחמושת חששתי שהמצב אבוד, אבל כל הכבוד למוחמד דרז'ה שהציע ליידות סוכריות שקדים. אין ספק שהמהלך הוכיח את עצמו, ואני מצפה לפשיטות נוספות על חתונות באיזור. יתכן ובקרוב תשודרגו ליחידת אבן, בלוק ולבנים.

נהניתי לקרוא גם את דיווחי התנועה של קבוצת בּקקים שהצליחו להגשים את הסיוט הגדול ביותר של הנהגים הציונים – בקקים מתמשכים בגוש דן. מוחמד סעיאזבל תזמן שעתיים של העמדת פנים בדירה בגבעתיים. וכמו שלמדנו בשנה שעברה עם אזעקות השווא ב-3 בלילה, אין דבר מעצבן יותר מחרדה סתמית ומרדפי שווא שסותמים את הכבישים.

היי אחמד, אתה לא אמור להיות מת? לא? אז עוד מילה אחת ואתה תפגוש את בן דוד שלך!

העבודה שהגישה קבוצת אמת או חובה גרמה לי לרגשות מעורבים. מצד אחד, ישר כוח על מגוון הצתות מפוארות ובראשן פיצוץ האוטובוסים בתוך קניון בתל אבּיבּ. מצד שני, כולנו נעמוד דקת דומיה לזכר מוחמד בקתבי שנפגע מאש כוחותינו. כלומר, אש כוחותיו. תרתי משמע. שה שה, ילדים, לא יפה לצחוק. הוא תלמיד אינטגרציה. נא לכבד.

הקבוצה האחרונה שנותרה היא לה-שברייה. אין ספק שהיתה לכם עבודה רבה בשבועיים האחרונים, וכשאני אומר "לכם" אני מתכוון לשריד האחרון שנותר כאן – מוחמד אל-דקר. אל תדאג, זה עוד יבוא, אולי היום זה היום שלך. כולנו נחזיק אצבעות שבקרוב תזכה לאכול ממטעמי בית החולים הדסה, ומיד עם השחרור תקפוץ לבקר בסוכת האבלים שלך.

לסיום, לאחרונה אנו עדים לתופעה חדשה המכונה בידי הציונים "נטרול". מדובר בקופים (חוץ מאחד שהוא צב) חמושים בכלי נשק מוזרים שיכולים לזנק עליך מכל מקום ולהפריע לך בביצוע מאכלת הקודש.

אי לכך ובהתאם לזאת, נפתחה סדנת הגנה עצמית, בה תלמדו כיצד להתגונן מפני מנטרלים כגון: מג'נון עם נונצ'קו, ערס עם מקל סלפי, זקן עם מטריה מחודדת וחרדית עם מערוך. בנוסף תידרשו להשתתף בקורס מיוחד בנושא "מה לעשות כשעפולאי שמן מתיישב עליך?"

זהו זה להיום, אללה הוא עכבר.

אנחנו המחבלים של סתיו שנת אלפיים וחמש-עשרה

המחבלים של 2012

המחבלים של 2014

עלון זה מכיל תוכן שיווקי ושקרי.

מגינים-אנושיים יקרים שלנו, החופש כמעט נגמר ועדיין לא עשיתם משהו מעניין יותר מהתרוצצות סביב חמושים תמימים כשמטוסים ציוניים חגים מעליכם? זה הזמן לצאת לנופש ברחבי הרצועה ולהנות ממגוון אטרקציות חדשות!

לפני שניגש לעיקר, חשוב לנו להדגיש שגם בזמן חופשה אתם מתבקשים להמשיך ולהישמע להנחיות פיקוד העורף-ראשים, כי אם לא...

אהמ... טוב. לענייננו.

1. חובבי הארכיאולוגיה מוזמנים לבקר בעיי שג'אעיה ובתל חניבעל ברפיח, המציעים מגוון פעילויות לחופרים מתחילים.

אז קחו תרמיל, קחו מעדר, מלאו את המימיה ממאגר הקולחין הקרוב וצאו בעקבות מדריך החירבה שלנו מוחמד אבו-זובי, בעזרתו תוכלו לחפש ולאתר חלקי גופות!

2. פארק המים "זייתונה" בשכונת זייתון מזמין אתכם להנות מהמתחם התת-קרקעי החדש הכולל שתי אטרקציות מובילות:

* וואחד גליצ'ה – המגלשה הארוכה בעזה המתחפרת מהפארק ונגמרת בקמיקזה הציונית של אשקלונה.

* מפל הגיהנום – מגלשה הצונחת מגובה מינוס 30 מטרים היישר לבריכת לבה רותחת. הסדרן מוחמד דף מחכה לכם עם הרגל על המגלשה! (יתר איבריו ממתינים בפסטיבל הלגו – ראו בהמשך.)

3. סיור המנהרות – בכל שעה עגולה (או שבע דקות לאחר כל שעה עגולה) תצא רכבת מת-רו לנסיעה מרתקת בעיר התחתית של עזה.

בכל שעה יזכו עשרה מגינים אנושיים לחוויה מפעימה הכוללת נופי קוראן מאובקים וכעורים, סיפורים, חידות ושאר זיבולי שכל מפי מדריך הטיולים מוחמד ימחשמי. לכל נסיעה יצטרפו גם 90 מאנשינו. ולשאלתכם – הם מחופשים לצבי הנינג'ה, והארגז הזה שאתם רואים בפינת הקרון מלא בטילונים. לא טילים.

4. הגעתם לעיר הגדולה? קניון עזה-ריאלי גאה לארח במנהרותיו את פסטיבל הלגו (כניסה חופשית לתושבי עוטף עזה 666).

פעילות מיוחדת למגינים אנושיים תתקיים במתחם הבניה "להרכיב את השהיד", והפעם מדובר באתגר הרכבה כמותו לא היה – כ-70 אלף חלקים של מוחמד דף!

בסיום ההרכבה נצעד כולנו לפארק המים "זייתונה" וניקח גם את הרגל מהמגלשה.

אקשן באולם משחקי הוידאו בקניון – כאן יצוצו מחבלים מפירים ואתם תצטרכו להכות בראשם בטרם יסתתרו שוב; מרוץ האופנועים התחדש במסלולים נוספים, בהם "מבוך המנהרות", "מנהרת תקיפה" ו"מנהרה מופצצת אללה יסתור אני מת".

אם כבר אתם בקניון, היכנסו לסניף "מגה ביגוע" ותרמו חבילה לחיילים. ניתן לעשות זאת גם בסניפים השכונתיים של "מגה במנהרה".

5. פסטיבל מספרי סיפורים, באדיבות ספריית חמאס – הסופר והמחזאי מוחמד זבאלה אל-חנטריש יקריא יצירות מפורסמות.

בין הספרים שיוקראו במהלך הפסטיבל: מדריך הטרמפיסט לגדה / מי הזיז את הלבאנה שלי? / אל-כלבּ אל-יהוד / הארי בּוטר והאסיר משאטה / המוסד: המבצעים הגדולים.

בנוסף, כל ערב בשעה 21:00 (או 21:07) יתקיים אירוע "דמעות תנין" – סדנת מספרי סיפורים לאו"ם ולתקשורת.

אנחנו המחבלים של קיץ שנת אלפיים וארבע-עשרה

עלון נוסף באותו עניין: מדריך לטרוריסט המתחיל

אז אחרי שפיניתם את המקלט מכל העגלות, האופניים, האופניים המקולקלים, הספה המסריחה, המזוודות וכל שאר החרא שלכם; אחרי שניקיתם, איווררתם ודאגתם שהדלת תישאר תמיד פתוחה, בטח התקשיתם להתעלם מהריח שאינו מתנדף לעולם, הריח הטחוב, המחניק – ריח של מקלט.

ואז נשמעת אזעקה...

טיפוסים שניתן למצוא במקלט בזמן אזעקה בסדר כרונולוגי יורד – כלומר, לפי הסדר שהם יורדים לשם:

1. אישה מבוגרת ונמרצת, שיערה מחומצן ואסוף בקליפס – ככל הנראה משמשת גם כיו"ר ועד הבית – שלקחה על עצמה בטבעיות את תפקיד המארחת. היא זו שפותחת את דלת הבניין לאורחים מהרחוב (ע"ע), היא זו שמובילה את כולם למקלט, זו שדואגת מבעוד מועד לבקבוק מים וכוסות וקרקרים ומציעה לכולם להתכבד.

המארחת יודעת הכל; מי מהדיירים נמצא, מי חסר, מי היה אתמול ועכשיו נעדר, ואין ספק שהיא נשבעה לעצמה שכולם יהנו בצל מקלטה.

2. ילדה יחפה שיושבת על שולחן ברגליים מתנדנדות באוויר ומקטרת שהיא יחפה.

3. גבר מקלל שניחן ביצירתיות רבה כשמדובר בהמצאת קללות, אך עם זאת גם בחוסר מקוריות שמתבטא בין היתר במשפטים עם השורש צ.ר.כ: צריך להיכנס בהם / צריך להפוך את עזה למגרש חניה / כבר מזמן היו צריכים לעשות משהו / צריך להוריד עליהם פצצת אטום ולגמור עם העניין אחת ולתמיד.

4. ילד קטן ישן על הכתף של אמא שלו, שלא מתעורר מרעש האזעקה, השכנים, הבומים ומהעובדה שרגע לפני כן נשלף מהמיטה ע"י אמו. לא משנה מתי במשך היום יורדים למקלט, תמיד יהיה שם אחד כזה, ישן.

5. אורחים מהרחוב שממהרים לתפוס מחסה בבניין הכי קרוב, ובעודם עומדים במבוכה במקלט הם מרגישים כמו מסיגי גבול שפלשו ברוב חוצפתם לשטחם של אחרים.

חדירת המזדנבים הזאת מסתיימת שתי דקות לאחר הישמע הפיצוץ, כשהם יוצאים ראשונים מהמקלט ופותחים בריצה לעבר האוטובוס שעומד לברוח להם כי איזה נוסע חוצפן צועק: נו נהג סע כבר!

6. דיירי הקומה השלישית שבדרך כלל לא מספיקים לרדת למקלט והופעתם מתקבלת בהפתעה ובשאלתה של המארחת (ע"ע): זו פעם ראשונה שלכם פה, נכון?

הם מביטים סביבם, סורקים את המקלט, שואפים את הריח המיוחד ומסכמים לנוכח קירות האבן, שלושת הכיסאות המכוערים, המים והיעדר החפצים: יפה איך שעשיתם פה.

משפטים שנאמרים בכל מקלט, ממ"ד, ממ"ק, ממ"ב ויב"ז:

הייתה לי תחושה שתהיה עכשיו אזעקה / גם לי, את רואה, אסור לחשוב על זה.

ימח שמם / ימח שימם.

איזה מזל שיש כיפת ברזל, תאמינו לי.

תודה לאל / אלוהים ישמור / ה' ישמור / בעזרת ה' / ברוך ה' / ה' ירחם / עוד כל מיני ביטויים עם ה'.