טיפוסים

בפרק מספר ארבע בסאגת "מה לעזאזל קראתי פה הרגע?" התמקדתי בעיקר בספרים, שלא לומר שפטתי את הספר לפי הכריכה. כל הזכויות שמורות לנוגעים בדבר (אם כי אני במקומם לא הייתי ממהרת לקחת בעלות על חלק מהדברים הכתובים כאן).

רכבת ההפתעות

אני מתקשה לתאר לעצמי את הסיטואציה בה ישבה הסופרת לכתוב ספר חדש כשרעיונות מלהיבים מבזיקים בראשה וכל עולם הדימיון הפרוע פרוש בפניה – ואז היא נוטלת עט וכותבת על... גרבונים.

ולא סתם גרבונים, אלא כאלה שאנשים "יהיו מוכנים להרוג" בשבילם. כאילו חסרות סיבות להרוג, נגיד אנשים שיכריחו אותי ללבוש גרבונים. או אנשים שאומרים יותר מדי את המילה גרבונים. או אנשים שכותבים ספר של 300 דף על גרבונים.

אוי, זה מעניין!

בטח גם יקח שבע שנים לקרוא את הספר הזה.

גוונים הוצאה לאור (1)

כתבתי טרילוגיה משלי בתגובה:

הדר לוי

מחברת רבי המכר

בשם השם ושם אפשרי

לבחור שמות

101 דרכים למצוא שמות מגוונים לספרים שאני כותב

גוונים הוצאה לאור (2)

(מצטערת על איכות התמונה)

הספר הקודם מתגמד יחסית ליצירות הבאות שנכתבו על ידי סופר שהתברך ביכולת המצאת שמות מהגרועות שנתקלתי בהן. אחיזה של מת / פשוט עד מוות / המתים נראים טוב / לא לגמרי מת / עקבותיו של מת / מת מחר / מתה כמוך – ואם תחליפו את השורש מ.ו.ת בשורש א.ה.ב תקבלו רשימת שירים של יוסי גיספן (תנסו, זה כיף).

משום מה יש לי תחושה שלילדים של פיטר ג'יימס קוראים מייקל, מייק ומישל.

צפרא טבא

כן, קראתם נכון.

אהבתי את הנונשלנטיות בה המחבר ממשיך לתאר את המסלול כאילו כלום, כאילו המשפט האחרון שכתב היה רגיל לגמרי. הוא גם קרא למסלול כולו נחל גישרון עד מעבר צפרא כדי להבטיח שכולם יקראו כדי לגלות מי זה הצפרא הזה שעל שמו קרוי מעבר.

אה זו איזו דבה שנתקעה בנקיק! חה חה!

עד כאן ספרים.

הנוער של היום

מתוך שאלון ארצי שנערך לאחרונה.

ומה עם תלמידים שקיבלו נגיחה, או שראשם נדחף לתוך אסלה? למה אותם לא מחשיבים?

ומה שנחמד בטבלה הזו, היא העובדה שבבית ספר אוסישקין 27% מהתלמידים קיבלו מכות ולפחות 9% גם נהנו מזה.

בעזרת השם

מה המשותף לכל הטכנאים בישראל? כולם דתיים!

אם תבחנו את המגנטים שעל המקרר, תגלו כמעט תמיד איזה בס"ד או ב"ה בפינה הימנית העליונה. כאילו נוכחות המילה הזאת מעניקה לאנשי המקצוע חותמת אמינות ויושרה, כאילו מי שיזדקק לאינסטלטור יבחר דווקא בזה שכתב בס"ד כי אדם מסורתי לא יעז לרמות כשרוח הקודש אופפת אותו, הוא הרי נשלח מגן עדן אחרי שאלוהים פיזר עליו אבק פיות.

ולסיום, כיתוב שתמיד מושך את עיניי:

די! תשבעו באמא שלכם!

על שלטים ואנשים

על שלטים ואנשים 2

על שלטים ואנשים 3

שבוע הספר עומד בפתח, ואיתו אמורים להצטרף אליכם עוד ספרים שיקח לכם שנים לקרוא.

אז בואו נדחיק את העובדה שמחכה לכם על המדף ספר מאובק משבוע הספר של 2006, ונצא שוב לכיכר לספוג את החוויות שמתרחשות בכל פעם שמספר רב של ישראלים מתקבצים במקום אחד.

כמה הערות חשובות לפני שעם הספר יוצא להצדיק את שמו:

1. כשמודיעים בכריזה שסופר כלשהו "חותם על ספרו המרתק", כנראה שהספר לא כזה מרתק.

2. בדוכנים נמצאים סופרים וסופרות רבים, ואת רובם לא תכירו בפנים. אז כדאי להימנע מהערות כגון: איזה ספר מעפן. / מי יקנה ת'חרא הזה? / מה, היא עדיין כותבת? הייתי בטוחה שהיא מתה מזמן.

3. כאשר תיתקלו בגדוד רועש של נשים מבוגרות, תדעו שהגעתם לדוכן ספרי הבישול.

4. דוכני הפנטזיה והמדע הבדיוני נוטים לקבץ סביבם בעיקר בנים, חנונים ושאר משקפופרים. תמיד גם יעמוד שם איזה לפלף לבנבן שלא ראה שמש כבר שנתיים, ויפריך בקול רם איזו תיאוריה מדעית מספר מסויים, לא לפני שירצה לכולם על העובדה שאנחנו בעצם חיים במטריקס.

5. נדיר למצוא מישהו שאינו דתי בדוכן ספרי היהדות. המוכרים הצעירים שעובדים שם מחזיקים ללא ספק באחת העבודות המשעממות בעולם. מה כבר אפשר להגיד? אני ממליצה בחום על הספר הזה, הוא הנמכר ביותר בעולם וסביר להניח שיש לכם בבית עשרה עותקים ממנו עם הקדשות מכל בתי הספר בגוש דן.

6. בדוכן ספרי הטיולים תמיד תמצאו אוסף מגוון של אנשים מכל המינים: חייל בסדיר שכבר מחפש לאן לעוף מפה; מישהו עם ראסטות; בת שירות עם תיק גדול; חבורת צעירים עם סנדלי שורש; דתיים; ומישהו עם מוצ'ילה ושק"ש, שנראה כאילו באמת חסרים לו רק יעד טיול ומפה כדי לצאת לדרך.

7. כשתעברו סמוך לדוכן של הוצאת שוקן ותגלו שם צעירים בני עשרים-שלושים בוהים בספרים מצויירים עמוסי פרטים, אין צורך לתהות על שפיות דעתם. הם פשוט מחפשים את אפי.

8. ביוגרפיות הן התחליף הטבעי האולטימטיבי לכדורי שינה. כך גם האנשים שעומדים וממליצים עליהן.

9. אין טעם לדלג על דוכנים עמוסים סתם כי לא מתחשק לכם להידחף בין אנשים. יש סיבה שכולם התקהלו דווקא שם, ולא בדוכן המרתק של האוניברסיטה הפתוחה למשל.

10. במשבצת הספר שכולם מעלעלים בו אבל אף אחד לא קונה אותו (והוא גם נראה בהתאם) נמצא "ספר האותיות והשמות המלא לפי הקבלה" של נפתלי פרום. אני אישית הצעתי למוכרת שתגבה כסף מכל מי שמדפדף בו – לא לפני שבדקתי את משמעות שמי, כמובן. זה היה חזק ממני.

11. ככל שתקדימו לבוא, כך יגדל מספר הילדים עליהם תדרכו ומספר הפעמים בהן תדרוס אתכם עגלת תינוק.

12. במהדורת החדשות של שש בערב ישדרו מהכיכר כדי להגיד: הישראלים עדיין קוראים ספרים וישאלו סופר עלום מה דעתו על חוק הספרים החדש, ובטח גם יראיינו ילדה שתפריך את העובדה שילדים לא קוראים ספרים בכלל – המצב גרוע יותר. ילדים לא יודעים לקרוא.

להבדיל מן הפעמים הקודמות, הפעם לא מופיע ברשימה אפילו שלט אחד. אבל זה לא אומר שהעולם חף מניסוחים מוזרים.

טיול מים

ראו איך באורח פלא מופיעות לאורך המסלול ארבע נקודות המילוי לפי דרגת הגועל של המים, בסדר יורד.

בתחילת המסלול, כשאתם עדיין רעננים ומפונקים – קבלו מים איכותיים ממסעדה.

כמה קילומטרים אחר כך, כשאתם מביטים באימה על הטיפוס הממתין לכם, תיאלצו להתפשר על מים של בדואים.

עליתם את הארבל, נזלתם בחום של הבקעה ואתם מרגישים שעוד רגע תמותו – מה יותר מתאים עכשיו מלגימת מים מברזיה של בית קברות?

וההיילייט מגיע בנקודת הסיום של המסלול, לאחר הליכה מפרכת של 16 קילומטרים כנראה שתסתפקו במים חמימים אפופים אדי סולר.

(צולם מתוך: מדריך שביל ישראל / צבי גילת, 2005)

גז"לן

הכל כלול בקיוסק של בית עלמין ירקון.

סליחה, אפשר בבקשה במבה, קולה ומצבת שיש?

(צולם בבית עלמין ירקון, פתח תקווה, מאי 2013)

גירל פאוור

מכירים את הספרים הישנים האלה שנמצאים בבית 40 שנה? שהדפים שלהם הצהיבו ודפדוף בהם גורם לכם להתגרד?

אז הנה כמה תמונות ישנות, בכמה מובנים.

מבוא לפמיניזם, מתוך ספר מתכונים משנת 1974.

כל מילה מיותרת, אך אני לא מצליחה להתאפק.

מצב חירום במטבח, יאללה, רוצי!

הפתעה! (לא! תחזיקו אותי! לא הכנתי 20 קילו בצק!)

מזל שניקדתם, אחרת הייתי עלולה לחשוב בטעות שאולי גם גבר יכול לאפות.

ואם עדיין לא הבנתם את חלוקת התפקידים בבית, הנה כמה איורים שימחישו זאת היטב:

בתמונה: גבר מחוייט בעל תסרוקת מסודרת מביט מלמעלה בעוגה שנאפתה עבורו ע"י יצור נחות ושמן.

בתמונה: גבר מחוייט בעל תסרוקת מסודרת מסתלבט מול הטלוויזיה ואוכל את העוגה שנאפתה עבורו ע"י יצור נחות ושמן, שוודאי טורח עכשיו במטבח בשטיפת כלים.

(צולם מתוך: עוגות ועוגיות אפיה בייתית / חנה שאולוב, 1974)

עברית קשה שפה

חבל שאין סיור בעקבות שיעורי הלשון האבודים שמהם הבריזו מנסחי הפרסומת.

(צולם מתוך: מקומון תל אביב, 2013)

פעילות לחופש

כמה נחמד. גם להרוג, גם לגנוב, וגם לדקור חברים. ועוד בחלל!

ללא ספק, החבילה החינוכית המושלמת לילד בן 10.

על שלטים ואנשים

על שלטים ואנשים 2

על שלטים ואנשים 4