טיפוסים

הטור שלי כפי שפורסם באתר: http://www.kick.co.il/article/4428

בתור אחת שגדלה על ימי חמישי בערב עם מכבי בטלוויזיה, ושעד היום שורץ בה (שלא לומר, השתלט) החיידק התחרותי שלא שבע אף פעם מספורט, נראה לי ברור ואפילו הכרחי לכתוב על הנושא (וכנראה שזו לא תהיה הפעם האחרונה).

אה, ויש מצב שזה קשור גם לעובדה שהאולימפיאדה עתידה להתחיל בעוד ימים ספורים...

הרשימה מנוסחת בלשון זכר מטעמי נוחות ולא שוביניזם

(חוץ מהטיפוס השביעי שנוסף ברגע האחרון עקב לחצים חיצוניים ומתוך חוסר הזדהות מוחלט מצידי...).

טיפוסים שניתן למצוא בסלון בעת צפיה משותפת בספורט

1. הפטריוט

ישראלים עושים לו את זה. אירועי ספורט ללא מעורבות ישראלית או יהודית אינם בשבילו, ולכן הוא צופה בעיקר באולימפיאדות ובמשחקי נבחרות ישראל (ובאירוויזיון, אבל זה כבר עניין אחר...).

הפטריוט אוהב להכריז ש"העולם כולו נגדנו", נוהג לזקוף לזכותו כל הצלחה ישראלית בגולה ושר בדמעות את "התקווה" כאשר איזשהו עילוי ישראלי יחיד במינו מצליח לעמוד על המקום הראשון בפודיום.

משפט שתשמעו ממנו יותר מפעם אחת: "נראה להם מה זה, לאנטישמים האלה!"

2. הטרמפיסט

הצלחה עושה לו את זה. עיתות משבר אינן בשבילו, ולכן הוא מחליף אהדה בתדירות גבוהה.

הטרמפיסט אוהב להיות חלק מהעדר, נוהג ליפול עליכם בימי חמישי בערב כי הוא "אוהד מכבי, אבל רק ביורוליג" ומסוגל להפציע לשם כך עם חולצה אדומה.

משפט שתשמעו ממנו יותר מפעם אחת: "יאללה פדרר!"

3. המנקר

כרית עושה לו את זה. אירועי ספורט הנערכים בשעה מאוחרת אינם בשבילו, ולכן הוא נוטה להתעצבן לעיתים קרובות.

המנקר אוהב להתרווח מול המסך עם כרית ושמיכה, נוהג להכריז שהיום הוא ישן צהריים ולכן אין שום סיכוי שיירדם, וככל שעוברות הדקות הוא נמרח על הספה יותר ויותר עד שאפו מגיע כמעט לאותו מפלס של ברכיו.

משפט שתשמעו ממנו יותר מפעם אחת: "חררר..."

4. המפצח

גרעינים שחורים עושים לו את זה. צפיה בספורט נטולת צלחת פיצוחים מרכזית אינה בשבילו, ולכן הוא לקוח קבוע בפיצוציות.

המפצח אוהב לפצח כל דבר קלוי בקצב מטורף של מגרסה, נוהג לנבוח הוראות אל המסך ולהתיז קליפות תוך כדי, ובסוף הערב חולצתו נראית כמו לאחר שואה גרעינית (תרתי משמע...).

משפט שתשמעו ממנו יותר מפעם אחת: "יש קשיו?"

5. המהמר

טבלאות סימון עושות לו את זה. אהדה שלא למטרת רווח אינה בשבילו, ולכן הוא משנה את העדפותיו הספורטיביות בהתאם להימוריו.

המהמר אוהב להשקיע את כספו בדברים הזויים כגון: "כמה פעמים ימשוך רפא נדאל בתחתוניו לפני הגשה?", נוהג לצפות במשחקים זניחים שלא מעניינים אף אחד ומפגין התמצאות מרשימה בנבכי הליגה ההולנדית השלישית בכדורגל נערות.

משפט שתשמעו ממנו יותר מפעם אחת: "עוד שתי קרנות אני מרוויח 300 שקל!"

6. המנחס

סטטיסטיקה עושה לו את זה. אירועי ספורט סטטיים וחסרי תפניות אינם בשבילו, ולכן הוא צופה בעיקר בענפי ספורט מרובי קטגוריות הניתנות לניחוס (כדורסל למשל).

המנחס אוהב להרגיש חכם ויודע-כל, נוהג להשמיע את הגיגיו בעיתוי הגרוע ביותר וסופג את מירב ההשתקות בערב צפיה משותף.

משפט שתשמעו ממנו יותר מפעם אחת: "יש לו 10 מ-10 מהקו."

7. הקלישאה הנשית

טוב, במקרה הזה, אני אתן לסרטון הבא לדבר:

מאמי, למה ברזיל לא ביורו?

ויש גם את המדכא, טיפוס שמטרתו היחידה היא לעצבן כשגם ככה כולם כבר עצבניים ("טוב, הם לא יחזרו מזה, אני הולך לישון"); יש את המאמין, ששואב תקווה גם בפיגור 30 נקודות/ארבעה שערים/שתי מערכות ("אני אופטימי, מכבי מנצחת"); יש את הסבא הנוסטלגי שחי עדיין בשנות השמונים, במקרה הטוב ("מתי ארואסטי נכנס?"); יש את המקלל בעל אוצר המילים הציורי (שכל משפט שני שלו מתחיל במילים: "יא חתיכת..."); וסביר להניח שהרשימה עוד ארוכה...

http://www.kick.co.il/article/4428