טיפוסים

מפלגות שאינן קיימות, וחבל!

אין עתיד – מפלגת הדכאוניים

כשהמצב לא יכול להיות גרוע יותר, כשמאסתם בחיים וכשכל מה שנשקף דרך המשקפיים השחורים שלכם זה שממה ועיי חורבות – התקווה היחידה שנותרה היא שלפחות יש לכם למי להצביע.

אנחנו במפלגת "אין עתיד" נפעל למען העלאת המסים, צמצום כוח האדם בבתי החולים ומתן סיוע משמעותי ונרחב לידידתנו ממזרח במשימתה להפוך למדינה גרעינית.

הצביעו רע למען עתיד רע יותר!

מרצ – מפלגת העצלנים

אם נקודות הזמן שלכם מתחלקות לעוד מעט / אחר כך / מחר / מתישהו, אם אתם מרבים להשתמש בפעולת הדחיה ואת זמנכם הפנוי מבלים בשכיבה על הספה עם שלט טלוויזיה ביד – אנחנו הכתובת בשבילכם.

אנחנו במפלגת "מרצ" נפעל לחוקק את "חוק שלוש השעות" שיעניק שעות נוספות על חשבון המעביד אשר ינוצלו לשינה בבקרי יום ראשון. זה בהנחה שיהיה לנו כוח לחוקק באותו רגע.

הצביעו מחר כי הבחירות היום! ...אופס.

חם לי – מפלגת המזיעים

היי, אתם עם הפרצוף האדום והעיגולים הרטובים בבית השחי. לא נמאס לכם לטפטף ככה בחורף הישראלי?

אנחנו במפלגת "חם לי" נפעל לחוקק את "חוק המזגנים" שיחייב הפעלת קירור במקומות ציבוריים בכל עונות השנה, ונדאג להוציא להורג אנשים שאומרים: "לאנשים שמנים תמיד חם."

הגיע הזמן לדאוג לזכויות המזיעים במדינת ישראל, אז אל תייבשו אותנו.

הצביעו לח כי ישראל נרטבת!

שח – מפלגת ילדי הכאפות

אחינו המשקפופרים הגרומים, אם נמאס לכם לשמש בתור שק חבטות לילדים שנתקעו איפשהו באמצע תהליך האבולוציה האנושית, ואם ברצונכם לבלות את שנות לימודיכם בבית הספר כשהעורף שלכם חף מצ'פחות מזדמנות – תנו לנו כוח. הפסיקו לטמון את הראש באסלה ולהיכנע לילדים שמתגלחים כבר מגיל 12.

הצביעו איה כי זה לא ייגמר אם לא ניבחר!

ולסיום, כמה מפלגות אמיתיות שצריכות להחליף את האותיות שלהן בקלפי למשהו אמין יותר:

יש עתיד – במקום פה – ג'ל (סימן הזיהוי של ראש המפלגה).

קדימה – במקום כן – לא (כי הם לא יעברו את אחוז החסימה).

עלה ירוק – במקום קנ – (אוף זה קל מדי...) – סמ.

התנועה – במקום צפ – ניר (כי למפלגה שנקראת תנועה, מן הראוי שהפתק שלה בקלפי ייקרא נייר).

הבית היהודי – במקום טב – אח (כי בנט הוא אח).

מרצ – במקום מרצ – בלד (סתם כי המצע של שתיהן זהה...)

מבט קצר בדף הבית של הפייסבוק שלי, ושוב זה קרה. האיחולים, השירים, האנקדוטות, הדעות הפוליטיות, השאלות, התשובות – ככל שגללתי למטה את הדף וקראתי את שלל פניני החוכמה שחבריי כתבו, גיליתי, שוב, שהכל נכתב באותן תבניות שזיהיתי שם תמיד.

יש כאלה הדבקים בתבנית הסטטוס שלהם, יש כאלה המדלגים בין כמה וכמה תבניות – בכל מקרה תמצאו כאן מי אתם.

(הפוסט הזה נוגע לסטטוסים כתובים ואישיים בלבד, שעיקרם טמון במילים ולא בתמונות / לינקים / שירים / שיירים ושאר ירקות.)

טיפוסים של סטטוסים

1. מבקשי הצומי

סטטוס שנכתב ע"י מבקש צומי מכיל משפט סתום בעל משמעות עלומה שמטרתו אחת – למשוך כמה שיותר תגובות מתעניינות מחברים שהמסתורין המאולץ קנה אותם.

בוודאי נתקלתם בסטטוסים מעצבנים מעין אלה: "מחר!" / "כמה דברים רעים עוד יכולים לקרות?" / "יש אנשים שלא היו צריכים להיוולד."

רבאק, תסבירו מה קורה, או שבפעם הבאה שתכתבו "ברוך דיין האמת" ותשאירו את הברכה תלויה ככה באוויר, התגובה שלי תהיה: "למה מי מת?"

* זיהוי מהיר: "והמבין יבין."

2. המגזימים בסימני פיסוק

סטטוס שנכתב ע"י מגזים בסימני פיסוק מכיל, ובכן, כמות מופרזת של סימני פיסוק, עם דגש על סימני קריאה. במקרים חמורים תיתכן גם הארכת מילים באמצעות הקלדת אותה אות אלף פעם.

לעתים נדמה כי המגזים מבקש להעביר איזשהו מסר מקודד בצופן שרק סוכנות ביון מסוגלת לפענח; ריבוי כוכביות, אותיות לא קשורות, שלוש נקודות, שמונה נקודות, סולמיות, סוגריים לשם סוגריים, סוגריים לשם סמיילי – מרוב סימנים לא רואים את הסטטוס.

בסופו של דבר, לאחר תלאות הקריאה ודליית הפרטים הענייניים, מתברר שהמגזים בסך-הכל רצה להביע את שביעות רצונו מן המרצה החדדדדש באוניברסיטההההה!!!!!!!!!:))))))

* זיהוי מהיר: "...xxxxx!!!!!!!:)))))"

3. פסטיבל מספרי סיפורים

סטטוס שנכתב ע"י מספר סיפורים מכיל חפירה ארוכה שאפילו טולסטוי היה אומר עליה "אוף, כמה מלל".

החופר ניחן בכישרון יוצא דופן המקנה לו יכולת להפוך כל ביקור תמים במרפאת שיניים לטלנובלה מלאת תשוקה עם שני טוויסטים לפחות. אין ספק שהוא נהנה לכתוב, ולא פחות מזה נהנה לקרוא את החפירות של עצמו ולחשוב: "איזה שנון ומשעשע יצאתי."

* זיהוי מהיר: "…See More".

4. ילדי היומולדת

סטטוס שנכתב ע"י ילד יומולדת עולה יום אחרי האירוע המכונן, ומכיל וריאציות שונות של הנוסח הבא: "חברים יקרים, תודה רבה על הברכות והאיחולים, אוהב/ת אתכם!"

שזה, במילים אחרות: "חברים יקרים, אני כל-כך מקובל שקשה לי להכיל את כל הברכות והאיחולים שנכתבו על הקיר שלי ולהקדיש לכל אחד מכם תגובה נפרדת. שם ז**ן עליכם!"

5. העצלנים

כאן ישנה חלוקה לשני סוגים:

סטטוס שנכתב ע"י עצלן מזמר מכיל כמה שורות משיר מסויים, לפעמים בליווי משפט מפגר שמביע את רגשות הכותב כלפי השיר, משהו כמו – "אחחח איזה שיר" או "לא יכולה להפסיק לשמוע את זה."

המאפיין היחיד של המזמר אותו לא איכלה העצלנות, גורם לו לצרף מדי פעם גם קישור לשיר ביוטיוב. חס וחלילה אם יעשה יותר מזה. 

סטטוס שנכתב ע"י עצלן מתפלסף מכיל אימרה ידועה, ציטוט של ר' נחמן או פתגם עם מוסר השכל, לפעמים בליווי משפט המעודד את הקוראים להתעמק במילים שזה עתה העתיק ממישהו אחר.

* זיהוי מהיר: "חומר למחשבה."

6. השעון הדובר

סטטוס שנכתב ע"י השעון הדובר מכיל עדכוני תאריך, יום, עונה, כאילו שמישהו יקרא את הסטטוס ויגיד לעצמו בתדהמה: "מה, יורד גשם בחוץ?? אבל תכננתי ללכת לים!"

השעון הדובר פותח ומסיים את היום באיחולי "שיהיה אחלה יום / לילה טוב"; בימי חמישי מתרגש לקראת סוף השבוע הקרוב, מה שהופך באופן מיידי את הסטטוסים שלו לעתירי סימני קריאה (ע"ע); בימי שישי מברך "שתהיה שבת שלום" רבע שעה אחרי שכבר שקעה השמש; בימי ראשון מתלונן על "שביזות יום א' " למרות שהוא בכלל לא חייל וככזה אין לו באמת זכות להשתמש במילה הזאת; ועם כל החגים, הצומות, שינויי מזג האוויר והשעות המוזרות בהן הוא ער גורמים למצב שהדבר היחיד שהוא עדיין לא דיווח עליו זה זמני נחיתות בטרמינל 3.

7. המשווקים

סטטוס שנכתב ע"י משווק מכיל פרסומת בכלל לא סמויה לפרוייקט שבראשו הוא עומד או שהינו שותף לו. מאחר ופרסומות נוטות להיחרט בזיכרון ככל שהן מאוסות יותר, המשווק מציף את הפיד ללא הרף בסטטוסים מנג'סים כדי שתבקרו בדף האוהדים שהוא פתח עבור החנות הכבר-לא-חדשה שלו.

* זיהוי מהיר: "כבר נכנסתם לבלוג שלי?" :)

8. המחפשים

סטטוס שנכתב ע"י מחפש מכיל בקשה נואשת להמלצה. המחפש מבלה את רוב זמנו בפייסבוק בכתיבת פניות לחבריו שימצאו לו שיר יפה לכבוד החורף / מסיבה לבלות בה / עבודה / חתן ומה לא.

מילה אחת יש לי להגיד למחפשים הללו: גוגל.

* זיהוי מהיר: "מחפש/ת ..."

9. העדר

סטטוס שנכתב ע"י חלק מהעדר (פרה?) מכיל התייחסות לאירוע חדשותי שכולם מדברים עליו.

אזעקת טילים בתל-אביב? – קבלו דיווחים מסמרי שיער מחדרי המדרגות ברחבי העיר.

פיגוע לא צפוי בתל-אביב? – קבלו סיפורים מצמררים היישר מאוטובוס מפוצץ על תימנים מעוררי חשד והזעת יתר.

חוסמים את איילון בגלל הצפה? למה שלא נעלה איזה סטטוס שמתזמן את ארבע השעות שלקח לנו להגיע לעבודה ומבכה את אובדן המטריה בגשם השוטף?

טוב, הבנתם את הקטע. מווווּ.

10. איפה היית ומה עשית?

סטטוס שנכתב ע"י בליין מכיל דיווח מפורט על מקום הימצאו, סיבת הימצאו שם, ויאללה תקנאו שאני מבלה ואתם לא.

הבליין משוכנע כנראה שהאנושות לא תוכל להתקיים ללא המידע היכן כבודו נמצא, אחרת למה זה אמור לעניין אותי שחוגגים חתונת זהב לסבא וסבתא בערב בינגו בבית גיל הזהב?

כשהוא מתחיל לתאר מה הוא אכל, אתם מבינים שהבליין נמנה גם על ציבור החופרים (ע"ע).

זהו להפעם, עכשיו לכו שתפו את הפוסט הזה וכתבו כמה נהניתם ממנו :)

"אני מה זה לא פוטוגנית"; "איזה יפות יצאנו!"; "איכס. צלמי עוד אחת"; "אוף, תמיד יוצא שאני ממצמצת!"; "די, תעיפי ממני ת'מצלמה"; "לפרופילללל!"

אמרות שפר מעין אלה ניתן לשמוע בכל פעם שעדשת מצלמה מכוונת כדי לתעד בתמונות את יציר האלוהים, נזר הבריאה – אתם, כמובן.

אז מי אתם מבין הטיפוסים הללו?

1. הממצמץ

זה שמחייך את החיוך הכי יפה ששפתיו מסוגלות להפיק, אבל ברגע שהפלאש מבזיק הוא מסתנוור. ואז כשמביטים בתמונה מגלים שהוא נהפך ליצור מפחיד בעל עיניים מלוכסנות ושיניים בוהקות. זה לא היה כל-כך משנה אלמלא היה מדובר בתמונת המחזור שמעתה תהפוך את הממצמץ למושא בדיחות עד עצם היום הזה.

2. המלאכיות של צ'רלי

אלה שמצטלמים בפוזה מטומטמת שאבד עליה הכלח לפני שנים, ובטוחים שאין דבר מגניב יותר מלעמוד נגד הרוח בזרועות פרושות לצדדים ולצעוק: "I'm the king of the world!"

בתמונה זו נעשה שימוש בטכניקת היפוך הצבעים, מחשש לנקמת דם מצד המצולמות. :)

מי שינחש היכן צולמה התמונה יזכה להערכתי הרבה...

3. הפוזאיסטית

(אפרופו לחיות בסרט) בחורה שחושבת שאם היא מדברת על דיאטה כל היום זה הופך אותה לדוגמנית על. אז לא, נשמה, זה שאת שרועה על חוף הים כשגלים מלחכים את שיערך, לא אומר שהמחזה המרהיב הזה יונצח בספורט אילוסטרייטד.

4. משרבבת השפתיים

את יודעת טוב מאוד על מה אני מדברת, ואם לא, תעיפי מבט קצר באלבומי הפייסבוק שלך.

ברצינות, מה הקטע? זה לא יפה, זה לא חמוד, וזה סתם גורם לך להיראות כמו קרפיון מוזר ושמן שלא בטוח בזהותו המינית. dislike!

5. דמדומים

אחת ההשלכות משימוש בפלאש היא הופעת ערפד בתמונה. שתי נקודות אדומות במקום אישונים מעידות על מצולם בהיר עיניים, או לפחות על אחד עם גנים אשכנזיים.

כמעט בכל תמונה עם פלאש ניתן למצוא את הערפד, עיניו בוהקות לצד אנשים תמימים שאת צוואריהם אינה מעטרת שרשרת שום להתגוננות מפני בני אל-מוות.

6. הנרקסיסט

להלן מדריך קצר כיצד לזהות תמונה שהמצולם בה צילם את עצמו:

אם הראש ממלא את הפריים והוא אף נמצא בהטייה קלה – צילום עצמי.

אם רואים בתחתית התמונה חלק מהזרוע של המצולם – צילום עצמי.

אם רואים בקצה התמונה את המצלמה ויש ריכוז של פלאש על זכוכית – צילום עצמי דרך מראה.

כל הכבוד. על טיימר שמעת?

7. רגזני

זה שהורס את התמונה המשותפת במקום לקום ולצאת מהפריים. הוא לא מסתכל לעדשה, לא מחייך, עוצם עיניים, מסתיר את פניו בידו או עם עיתון, ואולי אפילו מסובב את גבו במחווה ידידותית במיוחד.

כשתשלפו מצלמה, עוד בטרם תפעילו אותה ותשחקו עם ההגדרות, הוא כבר יצטעק: "לא!" כאילו טענתם קלצ'ניקוב במטרה לבצע טבח המוני סטייל אדם לנזה.

צולם באווירה אופנתית במיוחד בתוך בית בשנות התשעים.

8. ההיפראקטיבי

הילד שבזכותו הומצא מייצב התמונה במצלמות. ללא הפטנט הגאוני הזה, ההיפראקטיבי מצולם תמיד עם יד, רגל או אפילו ראש מטושטשים, בגלל שלא הצליח לשבת על התחת שלוש שניות בלי לזוז ולקפוץ.

ויש גם את: הזוועה של רישיון הנהיגה; הפוטוגני; זה שמוכרח לאחוז במשהו כשהוא מצטלם (הכוונה לפרח/ענף/גדר/דלת וכו'...).