לפני שלושה חודשים פרסמתי כאן פוסט על שלטים מוזרים
שצילמתי ברחבי הארץ.
אז בטח כבר הבנתם שיצא סרט המשך לקומדיה הזאת, כי מסתבר
שלא עשיתי עבודה מוצלחת במיוחד בפעם הקודמת שנברתי באלפי התמונות במחשב, ופספסתי
כמה חשובות – בכוונה כמובן – שמוצגות כעת לפניכם.
על קרח דק
מדרגה בגובה של 25 סנטימטרים מפרידה בין רצפת האולם
היציבה לרצפת הקרח החלקלקה. לכאורה, מעבר פשוט. אך מניסיוני היחיד (והכואב) באולם
ההחלקה על הקרח במרכז קנדה, השלט צריך היה להיראות ככה:
"זהירות מדרגה, מי שלא יודע להחליק, או שזו הפעם
הראשונה בה הוא עולה על משטח קרח, עלול לדפוק נפילה וירטואוזית על התחת ולהיחתך
ממעקה העץ בו ינסה להיאחז בדרכו לרצפה הקפואה, ובכך חוויותיו מהמרכז יסתכמו באצבע
שותתת דם ובפגיעה קשה בביטחון העצמי."
קצר וקולע, לא?
צולם במרכז קנדה, מטולה, דצמבר 2010.
בילוי נעים
בריכה? – סבבה. סאונה? – לכו להזיע, למה לא. מדשאה? –
לא אתנגד לקצת סתלבט. משחקים? – בכיף. פינה לבילוי עצמי?! האם אני לא
היחידה שמשהו כאן לא מסתדר לה, או שסתם יש לי מוח מלוכלך?
מישהו יכול להסביר לי מה בדיוק כולל הבילוי העצמי הזה?
ולמה הוא חייב להתרחש בפינה? והאם הפסל האנושי ליד השלט קשור לזה באיזושהי צורה?
צולם במלון "אלסקה אין", מטולה, דצמבר 2010.
עיר ללא הפסקה
אין מילים (וגם לא מוֹדעות).
ובזאת סיימתי עם מטולה...
צולם במטולה, דצמבר 2010.
עצור! אתה גבר
ברוכים הבאים (או יותר נכון, ברוכות הבאות) למקום
המאובטח ביותר במדינה, המבצר השמור והמוגן מבני אנוש בעלי כרומוזום וואי (AKA גברים): מקווה טהרה לנשים...
ואם השלט לא ברור מספיק, ישנה גם מצלמה מחוץ לדלת
הנעולה שתוודא שאתן אכן רק חבורת בנות מצחקקות עם בוחטה של סוכריות שעתידות להיזרק
בפראות על הכלה עם החלוק (AKA
הטובלת). רק להיזהר מהבלנית המשועממת שמאיישת את שולחן הקבלה; היא עוד תכריח מישהי
מכן לאסוף את הסוכריות מהרצפה בטענה שזו סגולה למציאת חתן (אני עדיין מחכה).
צולם ברמת גן, מאי 2011.
תהיות קיומיות
אם כתוב בשלט שהבור פתוח, אז למה הבור מכוסה? ואם הבור
מכוסה, בשביל מה השלט?
צולם בתל יודפת, הגליל התחתון, ספטמבר 2011.
ולה הייתה בובה אחת
לא צריך להיות חכמים גדולים כדי להבין מדוע הכלב המסכן
נעלם.
זכר העונה לשם "בובה"? קולר עם
"יהלומים"? – אלה סיבות טובות מספיק עבור כלב מבולבל מינית כדי לברוח
מבעליו.
מתחת לכיתוב במודעה המלאה, מופיעה תמונה של הכלב בובה
שרוע על מיטה ונועץ במצלמה מבט אומלל שכולו אומר: "נסתי על נפשי. אל תחפשו
אותי."
שנתיים עברו מאז גיליתי את המודעה הזאת, ואין לי מושג
אם נמצאה האבדה. יכול להיות שהכלב המדובר מבלה את ימיו בעישון בקרנות הרחוב כשהוא
מטיח בחבריו (שלא לומר, נובח): "למי קראת בובה?!"
צולם בתל אביב, אוקטובר 2010.
היגיון פשוט
יש להימנע ממגע בעיניים של החומר שמסיר איפור מהעיניים.
גאוני.
אולי הכוונה היא להסיר איפור עיניים ממקומות אחרים
בגוף? כי לפעמים יוצא לי להשתעשע ולמרוח צלליות על השפתיים ומסקרה על הציפורניים.
אה. בעצם לא. טוב. אז מה עושים?
צולם בתל אביב, אוקטובר 2012.
זהו להפעם!
על שלטים ואנשים
על שלטים ואנשים 3
על שלטים ואנשים 4
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
