טיפוסים

(...ומציירת ציורים עם עט על הנייר... טוב, זה לא קשור, וזה גם לא ממש נכון, אבל איזה שיר.)

אימא שלי גדלה בשכונת התקווה בשנים הראשונות להקמת המדינה, בתקופה שבה מכרו קרח ברחוב וקנו אוכל בתלושים (לפחות לא הסתובבו שם אריתראים). רק בשנות ה-70 הכירה אימא מקרוב את הפלא שנקרא "טלפון".

עם חוגה, כמובן.

מאז התקדמנו לטלפון נייח, אלחוטי ולבסוף נייד. לפני מספר שנים לימדתי אותה לשלוח הודעות טקסט, וגיליתי שאותן תכונות שמאפיינות כמעט כל אימא ממשיכות להופיע גם בכתב. ברוב המקרים התוצאה הייתה משעשעת ביותר בשל הכישרון של אמי לערבב באותה הודעה שני נושאים בלתי קשורים בעליל ולפרט בענייני אוכל באותה מידה שהייתה עושה זאת בדיבור.

אז יש לי אימא קולית שמכורה לספורט, והיא גם אחראית למרבית פרצי הצחוק שבוקעים ממני באמצע העבודה כשאני בודקת את פשר הצפצופים התכופים בטלפון שלי.

להלן המיטב של הדאגה האימהית שהוציאה מתשעה מקשים:

תגידי לרופא שיש לך חום אחרת הוא לא ירשום לך אנטיביוטיקה, נה לי ניצחה.

...אני יושבת בתור לרופא אף-אוזן-גרון עם סינוסיטיס בהתהוות, ומקבלת sms היישר מאימא המודאגת שצופה בחצי גמר רולאן גארוס.

תוציאי לי את הפיתה המעוותת.

...גם לכם קורה שאתם קונים חבילת פיתות, ואז אחת מהן יוצאת כמו אליפסה מוזרה כזאת, והיא תמיד נשארת אחרונה במקפיא כי לאף אחד אין חשק לאכול אותה? חוץ מאימא.

תקני 15 ביצים מבוריס.

...מי לא נשלח למכולת ע"י אימא שגילתה שחסר משהו במקרר? אז זהו, שבמקרה הזה מדובר בירקן.

לבית היהודי 12 מנדטים. משחק גרוע של פרר לא הפסדת.

...עוד שילוב הזוי במיוחד בין תוצאת בחירות לתוצאת טניס.

תוציאי את הדלעת מדלת ההקפאה.

...סינדרלה תיכף יוצאת לנשף.

פגשתי את יובל במגה בול, גלידה בן גרי מכרו ב 15 שח לקניה אז קניתי קרם עוגיות.

...מודה, שיגעתי אותה עם הגלידה הזאת, אבל לא תאמינו איזה סיפור הסתתר מאחורי האזכור של אחי הגדול, הרלן קובן היה גאה.

השכנים עם המרקיזה שמים רשת נגד יונים מעולה. הם קודחים כבר שעתיים.

...אצלנו אין שמות לשכנים. בין היתר, יש את 'השכן הסוהר'; 'השכנים עם הג'יפ שמחנים במקום שלנו בשבת'; 'השכנים עם החתולה האובדנית'; ו'השכנים עם המרקיזה', שגרים בדירה לידנו וכל הזמן התנחלו להם יונים על המרקיזה של המרפסת ואימא הייתה צורחת מהחלון כדי לגרש אותן. לא עוד.

עוד עשר דק אני בבית עם לחמניות.

...המירוץ ללחמניות. בוקר יום עבודה, אני במטבח כבר מתכננת מה לדחוף לשתי הפיתות שימלאו שתי ארוחות, ואז אימא מגיעה עם ההצלה.

ועכשיו, קחו נשימה עמוקה:

קונטדור תקף בירידה והקדים את פרום בחצי דקה אבל בעליה פרום פרץ קדימה. צרפתי לקח את הקטע. המון אוהדים היו בעליות גם ישראלים עם דגלים.

...'מה עם האופניים?' שאלה פשוטה זיכתה אותי בדיווח מפורט מפרשנית הטור-דה-פראנס של יורוספורט – אימא. בתור האשמה שהכניסה אותה לעסק הזה של מירוץ האופניים, אני מתמוגגת.

אני לא נרדמת, עליז אמרה שיאיר עושה פיפי בשירותים.

...אני סגורה בחדר בלילה, ואימא ישנה בחדר שלה. לפחות ככה חשבתי עד שקיבלתי את ה-sms הזה, שבישר לי שהאחיין הקטן שלי מתחיל להיגמל. אימא בתגובה מתגוננת: 'קראתי לך מהמיטה ולא ענית, אז שלחתי הודעה.'

עליז הייתה עם יאיר ואלעד? הכנתי לך קרניים קצרים עם בשר טחון.

...המבנה הכמעט קבוע: שאלה לבירור פרט לא מעניין כגון אם אחותי באה לבקר אותי בחנות + תיאור אוכל.

קניתי לך נורה גדולה ברחוב הנברשות. להכין לך מוקפץ?

...אזור דרום-מערב תל אביב הוא המקום שאליו אימא מתכוונת כשהיא אומרת 'נסעתי לעיר'. שם, לדבריה, ניתן לשוטט ברחוב המקררים, רחוב הרהיטים, ררחוב התבלינים, וכעת גם ברחוב הנברשות. מה יש לאכול?

ישנו קטע מסויים בכביש הערבה שכשנוסעים בו מקבלים לפתע sms: וולקאם טו ג'ורדן.

בשלב הזה אתם נוטשים לרגע את הטלפון כי לא ממש ברור אם אתם בארץ או שנחטפתם באופן בלתי מודע ועכשיו נכנסתם לתעריף חו"ל. מה שבטוח אתם עדיין דוהרים בדרך חד-גונית בצד של השמש, ותוהים איך היו נראים חייכם בלעדיו.

ואז אתם משקרים לעצמכם ואומרים: איזה מגניב זה יהיה לגור בחור במדבר, בלי קליטה ובלי תאווה מוגזמת לפיתוחים טכנולוגיים.

כן, ממש.

תתפלאו, אבל לא צריך לקושש עצים ולצאת לצוד עם חנית כדי לפגוש טיפוסים של פעם.

מספיק שתמלאו את השאלון הבא:

א) כמה מספרי טלפון את זוכרת בעל-פה?

1. מעל עשרה.

2. בערך חמישה, כולל המספר שלי.

3. אחד – את שלי. בשביל מה צריך לזכור יותר?

ב) איך את מאחלת שנה טובה לקרובים ולחברים?

1. אני קונה באלנבי את הכרטיסים עם הנצנצים המודבקים, כותבת ברכה אישית ושולחת בדואר.

2. אני מתקשרת לאנשים הקרובים ושולחת sms לכל השאר.

3. שולחת sms קולקטיבי ששמור אצלי בטיוטות כבר 5 שנים.

ג) מה זה ספריה ומהי תדירות הביקורים שלך שם?

1. מקום שבו אני שואלת את הספרים שלא קניתי, פעם בחודש או בכמה חודשים – תלוי בקצב הקריאה שלי.

2. מקום שבו משאילים ספרים לקריאה. לא הייתי שם שנים, אם מתחשק לי לקרוא אז אני קונה ארבע במאה ונותנת לספרים להעלות אבק על המדף.

3. מקום שקט כמו קבר. פעם נכנסתי לשם בטעות כשהלכתי להחזיר את אחותי הקטנה מהחוג במתנ"ס.

ד) באיזו יד את כותבת?

1. ימין / שמאל.

2. באותה יד שבה אני מצחצחת שיניים.

3. אני מקלידה בשתי הידיים, זאת הייתה הכוונה?

ה) אלו סימני פיסוק את מכירה?

1. נקודה, פסיק, סימן שאלה, סימן קריאה, נקודתיים, מקף, נקודה-פסיק, סוגריים... להמשיך?

2. נקודה, פסיק, סימן שאלה, סימן קריאה.

3. סימן קריאה, :-) :-( ;-) :-/ 3> :P D:

ו) את נוסעת למקום רחוק ולא מוכר. מה עושים?

1. אני מכירה את הדרכים הראשיות. כשאתקרב ליעד, אבדוק שוב במפה או באטלס כבישים.

2. אסע לכיוון היעד, אעקוב אחר השילוט ואשאל אנשים אם אסתבך.

3. ווייז!

ז) כמה זמן בממוצע את מחכה לאוטובוס?

1. בין רבע שעה לחצי שעה, תלוי במזל המחורבן שלי באותו יום.

2. חמש עד עשר דקות, אחרי שחישבתי בעצמי מתי הוא אמור להגיע.

3. גג חמש דקות, הודות ל-Moovit.

ח) מה השאלה הראשונה שאת שואלת בחור שמתחיל איתך?

1. מה אתה אוהב לקרוא?

2. מה אתה עושה בחיים?

3. מה שם המשפחה שלך?

ט) מה את עושה במצב של 5%?

1. אני לא קונה 5%, רק 3%.

2. אני מתבאסת, אבל לא נלחצת. אגיע הבייתה ואמצא את המטען.

3. אני מתעלפת, ואז מטרידה אנשים כדי להשיג מטען במיידי.

י) את בים, שוחה לך בכיף, ואז את שומעת את הכרוז מהטיילת צועק במגפון: זהירות, יש גנבים בחוף. ציבור הרוחצים מתבקש לשמור על חפציו. מה המחשבה הראשונה שעוברת לך בראש?

1. שיט! השעון שלי!

2. שיט! הכסף שלי!

3. שיט! הטלפון שלי!

זהו, סיימנו לענות על 10 שאלות, זה אומר שהגיע הזמן לסכם את הניקוד ולגלות את מה שאתם בטח כבר יודעים:

10 – 16 נקודות

את ללא ספק טיפוס של פעם. ניתן לומר כמעט בוודאות שאת בעליו הגאים של טלפון נוקיה עתיק ששרד איתך ימים קשים בתיכון ובצבא, ואין לך שום חרדות שמא יגנבו לך אותו כי מי בכלל יחשוק בו?

השלווה הזו מעניקה לך שהות לפעילויות מעשירות כגון קריאה, כתיבה וציור ואת הידע שצברת את חולקת עם אנשים כשהם בתגובה מסתכלים עלייך במבט של מתי תתקדמי ותקני כבר אייפון?

17 – 23 נקודות

את איפהשהו באמצע הדרך שבין פרימיטיביות לקידמה. את מנצלת היטב את יתרונותיה של הטכנולוגיה, ועם זאת לא מאפשרת לה, כלומר לטלפון, להשתלט לך על החיים.

יש מצב ששיקרת בשאלון הזה?

24 – 30 נקודות

את ללא ספק מכורה לאפליקציות. קשה לתפוס אותך ללא הטלפון, ועוד יותר קשה לגרום לך להפסיק להתעסק בו. הספר האחרון שקראת היה סטטוס באורך של ספר שכתבה אחת החברות המשעממות שלך, והפעילות הספורטיבית החביבה עלייך היא מרתון של קנדי קראש.

אם מדי פעם תרימי את הראש מהמסך הקטנטן, תגלי שיש עולם שלם בחוץ שרק מחכה לרגע בו תשימי לב לאנשים שאשכרה מתחרפנים כשהם מדברים אלייך ואת מתקתקת הודעות.

להבדיל מן הפעמים הקודמות, הפעם לא מופיע ברשימה אפילו שלט אחד. אבל זה לא אומר שהעולם חף מניסוחים מוזרים.

טיול מים

ראו איך באורח פלא מופיעות לאורך המסלול ארבע נקודות המילוי לפי דרגת הגועל של המים, בסדר יורד.

בתחילת המסלול, כשאתם עדיין רעננים ומפונקים – קבלו מים איכותיים ממסעדה.

כמה קילומטרים אחר כך, כשאתם מביטים באימה על הטיפוס הממתין לכם, תיאלצו להתפשר על מים של בדואים.

עליתם את הארבל, נזלתם בחום של הבקעה ואתם מרגישים שעוד רגע תמותו – מה יותר מתאים עכשיו מלגימת מים מברזיה של בית קברות?

וההיילייט מגיע בנקודת הסיום של המסלול, לאחר הליכה מפרכת של 16 קילומטרים כנראה שתסתפקו במים חמימים אפופים אדי סולר.

(צולם מתוך: מדריך שביל ישראל / צבי גילת, 2005)

גז"לן

הכל כלול בקיוסק של בית עלמין ירקון.

סליחה, אפשר בבקשה במבה, קולה ומצבת שיש?

(צולם בבית עלמין ירקון, פתח תקווה, מאי 2013)

גירל פאוור

מכירים את הספרים הישנים האלה שנמצאים בבית 40 שנה? שהדפים שלהם הצהיבו ודפדוף בהם גורם לכם להתגרד?

אז הנה כמה תמונות ישנות, בכמה מובנים.

מבוא לפמיניזם, מתוך ספר מתכונים משנת 1974.

כל מילה מיותרת, אך אני לא מצליחה להתאפק.

מצב חירום במטבח, יאללה, רוצי!

הפתעה! (לא! תחזיקו אותי! לא הכנתי 20 קילו בצק!)

מזל שניקדתם, אחרת הייתי עלולה לחשוב בטעות שאולי גם גבר יכול לאפות.

ואם עדיין לא הבנתם את חלוקת התפקידים בבית, הנה כמה איורים שימחישו זאת היטב:

בתמונה: גבר מחוייט בעל תסרוקת מסודרת מביט מלמעלה בעוגה שנאפתה עבורו ע"י יצור נחות ושמן.

בתמונה: גבר מחוייט בעל תסרוקת מסודרת מסתלבט מול הטלוויזיה ואוכל את העוגה שנאפתה עבורו ע"י יצור נחות ושמן, שוודאי טורח עכשיו במטבח בשטיפת כלים.

(צולם מתוך: עוגות ועוגיות אפיה בייתית / חנה שאולוב, 1974)

עברית קשה שפה

חבל שאין סיור בעקבות שיעורי הלשון האבודים שמהם הבריזו מנסחי הפרסומת.

(צולם מתוך: מקומון תל אביב, 2013)

פעילות לחופש

כמה נחמד. גם להרוג, גם לגנוב, וגם לדקור חברים. ועוד בחלל!

ללא ספק, החבילה החינוכית המושלמת לילד בן 10.

על שלטים ואנשים

על שלטים ואנשים 2

על שלטים ואנשים 4