אתמול אני ואח שלי (גדול) הכנו לעצמנו ארוחת ערב וסתם דיברנו וצחקנו,
איכשהו הגענו לנושא פלאפונים, והוא שואל אותי: "לכמה ילדים בכיתה שלך יש אייפונים?"
אני עונה לו: "חחח מה אתה רציני?, חצי כיתה עם אייפון."
הוא:"פחח איזה דור מסריח..."
האמת היא, צודק במאה אחוז.
מה קרה לנו? אני בעצמי לא טלית שכולה תכלת, אולי אין לי אייפון אלא סוני אריקסון ישן עם מקשים, אבל מה עם טלביזיה? או פייסבוק? או מחשב?
חוץ מחופשות במלון או בחו"ל ויום כיפור אין יום שאני מבלה ללא כל אחד מהשלושה, גם עכשיו ברגע זה אני משתמשת במחשב.
עד אמצע כיתה ו' לא היה לי פייסבוק (אני בז'), לא מפני שלא הרשו לי, הייתי גאה שאני לא צריכה את הקקי (כן כן חח קקי...) הזה,
כל כך עצוב שמהרגע שאתה פותח כזה אתה לא מבין איך הסתדרת בלי זה לפני...
כידוע (או לא) אני תולעת ספרים ענקית (כמובן לא מילולית אבל זה יהיה מגניב אם כן) ואני אוהבת לקרוא,
אבל מתי אני עושה את זה? בלילה לפני שאני נרדמת, כי בכל זמן אחר אני יכולה למצוא משהו לצפות בו ב TV,
וכל פעם שאני קוראת הכל כל כך מרתק ואני לא רוצה להפסיק, ואמא \אבא חייבים להיכנס ולומר לי ללכת לישון.
אז בואו כולנו נתאחד (כמה קיטשי) ונצא החוצה,נרקוד,נקפוץ,נקרא,נשיר,נלך לשירותים ואז נחזור, לצייר,לשחק,לנגן,
אל תצפו בתוכנית רק כי אין שום דבר אחר לראות, אם אין שום דבר לראות אז אל תראו שום דבר!
הגיבו את דעתכם, קראו את הפוסטים הקודמים ואני הלכתי, הרי אני יכולה לעשות את כל הדברים מלפני כמה שורות לא?