בשעות הקטנות של הלילה, כשהגוף נח והמחשבות לא מפסיקות לרוץ, שם אני פוגשת אותך.
פוגשת כמעט בכל רגע בו חווינו ביחד, כל רגע כזה שהיה מהול בספק וביטחון בו זמנית ובאהבה ושנאה כאחד.
אלה רגעים שאני לא מצליחה לשכוח אפילו כשאני מנסה בכל הכח, אלה זכרונות שחרוטים אי שם, יותר מידי עמוק.
אלה בדיוק אותם זכרונות שחלקתי איתך, שחלקנו ביחד,
אתה זוכר, אני בטוחה.. כי אז, באותו הזמן לא רציתי לגרום לך לשכוח אפילו לא שבריר של שניה.
ובדיוק בגלל זה אני מקווה שגם אתה כמוני, לא מצליח למחוק אף לו רגע קטן שלנו,
שאתה עוצר וחושב מידי פעם 'מה אם? ואם כן אז איך זה היה?',
שרגע זעיר של חרטה מגיע לעיתים, גם אם רחוקות, ומפריע לשגרת היום העמוס שלך,
שכמוני, כשאתה נשבר אתה מתגעגע לכתף המוכרת שלי, כמו שאני מתגעגעת לשלך,
אבל הכי אני מקווה, שגם אתה כמוני, חושב לפעמיים על להחיות מחדש את אחד מאותם הרגעים שאני עד עכשיו
פוגשת במחשבות, באותן שעות הלילה הקטנות..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ורו(: