ר'.

אם היית יודע כמה מילים יש לי להגיד לך. כל כך הרבה שאני אפילו לא מצליחה לנסח את זה בצורה הכי טובה שאפשר. אני חושבת שכתבתי את זה לפחות חמש פעמים מחדש כבר.

רציתי להתייעץ אתך על משהו. משום מה דווקא אלייך החלטתי לפנות. אולי זה בגלל שאתה גבר.. אולי בגלל שאתה החבר הכי טוב שלי ותוכל לייעץ לי בצורה שאתה יודע שתשפיע עלי הכי טוב..

השבוע נסעתי לבית ריק באיזה חור בדרום, לפגוש חברים ישנים שלא ראיתי המון זמן. ובמפתיע (לא), היה שם מישהו שכמו שאתה יודע, לפני כמה חודשים קצרים מאוד רציתי אותו, ובגלל המרחק בעיקר, זה לא הלך. בכל מקרה, ישבנו כולנו מסביב לשולחן בחצר של הבית, סביבות העשרה אנשים- והתחלתנו לשתות. לא התכוונתי בכלל לשתות הרבה, לא התכוונתי שזה ישפיע עלי בכלל כל כך הרבה! אבל אתה יודע, מסתבר שטקילה זה חזק.. מפה לשם האלכוהול עלה לי לראש, ואני בטיפשותי יצאתי איתו לסיבוב. אתה צריך להבין שמעבר לפעם ההיא שהתנשקנו, אנחנו חברים מאוד טובים. אנחנו מספרים אחד לשני הכל, באמת הכל! עברנו את הסיפור ההוא מזמן, והרגש אליו גם עבר איתו. ובכל זאת, התנשקנו. ר', אומרים שכשנכנס יין- יצא סוד. ואם הוא לא יצא במילים, הוא נכנס עמוק לתוך הראש. כנראה שהנשיקה איתו עוררה מחדש את הרגשות שלי אליו. רגשות שלא חשבתי שנשארו בי עוד.

זה היה יכול להיות מאוד נחמד, אילולא היה לי חבר ברקע. אבל מה חבר? הבן- אדם הכי מדהים שאי פעם יכלת לפגוש! הוא מהאנשים האלה שאתה מכיר, ופשוט אומר וואו. יש לו אופי מדהים- חזק ושאפתני, עומד על דעותיו ועקרונותיו (והו, יש לו הרבה מאלה), יודע ליהנות מהחיים ולנצל אותם עד תום.

לפני שנהיינו זוג היינו החברים הכי טובים. הוא עדיין החבר הכי טוב שלי (אני מקווה..). אני מכירה אותו כל כך טוב כבר, שאני יודעת לפי כל 'פיפס' שהוא מוציא מהפה, מה כבר יהיה המשך המשפט. אני יודעת לזהות שהוא עצבני רק לפי המבט שלו, מתי טוב לו רק לפי איך שהוא הולך, ומתי הוא מאוכזב- רק לפי הטון שלו. אני מכירה אותו כל כך טוב, שאני יודעת שלמרות שהוא אומר שהוא ציפה את זה ממני, הוא לא באמת ציפה לזה. אף אחד לא ציפה.. ובכל זאת- קרה.

להגיד לך שאני אוהבת אותו בתור בן זוג? אני עוד לא יכולה. להגיד לך שאני אוהבת אותו בתור בן אדם? אני יותר מיכולה! אוהבת ומכירה אותו כל כך, שעוד מלפני שהתחלנו לדבר, ידעתי מה ואיך הוא הולך להגיב.

אז אם אני כל כך אוהבת אותו, למה בעצם שכשהוא שאל איתי אם אני רוצה בכל זאת להמשיך לנסות, נרתעתי? בגלל הרגשות שלי לבחור השני? בגלל שאני לא בטוחה שאני מוכנה כמו שחשבתי שאני לקשר רציני עכשיו? בגלל שאני לא מבינה את זה שהוא אף פעם לא עוזב אותי, לא בורח ומשאיר אותי לבד למרות כל הקשיים? כי אני מפחדת לגלות שלא ארגיש אליו את מה שאמורים להרגיש בקשר? בגלל שאנחנו לפני ואחרי הכל חברים כל כך טובים, ואני לא מצליחה להסתכל עלינו למעבר לכך? או אולי, בגלל שמפחיד אותי שהוא כל כך מדהים, ויהיה לי קשה לגלות אם זה לא יעבוד בינינו?

ר', אני רוצה שתענה לי בתור נקודת מבט של החבר הכי טוב שלי, ולא מנקודת המבט של בן הזוג שלי. היית מתגבר במקומי על כל הפחדים ונלחם עלייך?