לא בא לי לחזור ורק חושבת על לעוף רחוק זוכרת שלחשת לי שלא יגמר זוכרת בכיתי ואמרת זה עוזר

אז עברתי עוד שלב בחיים סיימתי צבא..

אני כבר 4 חודשים משוחררת ועדיין לא עבדתי לא החלטתי מה ללמוד ונראה כאילו כלום לא זז..

החוסר וודאות מהעתיד מפחיד אותי גורם לי לחולשה צמרמורות ובחילה בכל מחשבה על העתיד.

מה יהיה איתי אני?

חשוב ללמוד.. את זה אני יודעת לא מצליחה להבין מה הכי מתאים לי ללמוד מה אני אוהבת מה מעניין אותי

והיום הייתה נקודת השבירה.

קמתי בבוקר הלכתי לראיון עבודה לא קיבלתי את העבודה חזרתי לבית עם ניסיון להבין מה אני עושה הלאה

דיפדפתי באתרים של המכללות דיברתי איתם שאמא לידי.

ואז היא אמרה את חייבת ללמוד גם אם את לא אוהבת אחרי הכל זה קרש הקפיצה שלך.

אין לך בגרות את חייבת ללמוד. 

הבנתי שבעולם הזה כדי לשרוד ולחיות בכבוד אני יצטרך לנהל כל החיים אורך חיים שיגרתי 

של עבודה שאני לא יאהב בלימודים שאני לא יאהב וכל זה על מנת לשרוד..

חיים חסרי משמעות ותכלית כאלה מי רוצה?

לא אני!

הלכתי למטבח והתחלתי לבכות כמו סתומה.. 

אז מה הלאה?גם לי אין תשובה בנתיים יום רביעי יש לי פגישת ייעוץ באריאל