"אחר כך בא החושך הקסם נעלם, רק עומק מבטייך וצער העולם.."
איך איך אפשר?
איך אפשר להפסיק לחשוב עלייך לחשוב על מה שקרה בנינו
איך אפשר להפסיק לחשוב על זה שאתה היחיד שמסתובב לי כרגע בראש
להפסיק לחשוב על כמות האהבה שאני רוצה להעניק לך
איך אפשר להפסיק לחלום..
לחלום שאתה ישן איתי בלילה או מנשק אותי בבוקר..
איך אני יכולה להפסיק לחלום שאולי הקשר הזה יחזור להיות מה שהוא היה פעם
שלא היה רגשות שונים והזויים כמו האהבה המפגרת הזאת הרגש הכי מפגר שקיים.
הלוואי ואני יפסיק ללכת לישון ולדמיין שאתה איתי ללכת לישון ולדמיין שאתה מחבק
או שאולי בבוקר תהיה הודעה ממך איך אני יכולה להפסיק לדמיין את הזיפים שלך שאני כל כך אוהבת
את המגע הדוקרני שלהם על הכפות ידיים שלי..
למה אהבה זה כזה מסובך?
הלוואי והדברים היו יותר קלים אצלי באהבה..
אבל אצלי באהבה אפעם לא קל תמיד קשה ותמיד רע
זה אולי הרגש הכי כואב שיצא לי להתקל בו.
הוא אפעם לא מצליח לי כמו כמעט כל דבר..
אצלי תמיד האהבה כואבת האהבה רעה תמיד יש בגידה
או שקר לפעמים מכה או שתיים
אבל זה הכי נורא להתאהב בידיד שלך שמנשק אותך ובסוף שואל איך זה שלא שכבנו מעולם
זה הכי כואב כי את לא מצפה שזה יקרה ואז זה קורה וזה כואב
או או כמה שזה כואב תאמינו לי אני אלופה בלסבול כאב אבל זה כאב מסוג אחר
כאב שיותר כאב ממכה פיזית מגבר שלא יודע להתנהג כאב שאתה לא יודע איך לתאר את הסבל שאתה עובר
כי לב כואב זה משהו בלתי ניתן לתיאור וזה בדיוק מה שאני חווה כרגע..
"ותמיד אהבת אנשים מסובכים מטורף כמוך לא פגשתי בחיים עושים דברים משוגעים לאהבה קרוב אלייך עם אלוהים בממתינה.."
אני תוהה מתי הכאב הזה יעבור ואני יצליח להתגבר..אני תוהה אם זה יעבור בכלל אחרי שהאמון שלי בבני אדם כל כך נפגע עוד פעם
אחרי שהצלחתי לשקם את האמון שלי קצת וכרגע עוד פעם הכל התנפץ לי לרסיסים.
כינוי:
sapiri(:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
