לכל מי שחשב שיהיה עומק מאחורי הפוסט הנ"ל, טעיתם.. אבל הוא קצר אז תקראו בכל זאת ^^
אחותי הביאה לי את "כמה טוב להיות פרח קיר" מהספרייה שלהם בבצפר אחרי שחפרתי לה על כמה בא לי לקרוא אותו. והוא לא כיפי לי בכלל..
ספר רביעי בחיי שהפסקתי באמצע. ואני קוראת ספר ביומיים אני מהאנשים שיוצאים לשביתה מהכל וקוראים ספר.
בסרט הוא תמים בהרבה. אהבתי אותו בסרט. בספר הוא סתם ילד בן 15 עם חיים ממש ממש דפוקים שאומר כל מה שעובר לו בראש. זה מדכא קצת.. וכתוב מוזר מידי בשבילי.. לאדעת..
והאנשים שהוא מסתובב איתם בספר הם סתם השפעה רעה.. לפחות יש לו חברים... (?)
מבאס..
קיצר- תראו תסרט ^^ (לראשונה בחיי אני מודה באופן רשמי וגלוי שהסרט יותר טוב.O: מה קורה לי?!)