whats left of me

חתמתי היום על חוזה לדירה..

יש לי דירה!!

היום אחרי צהריים הלכנו סמארה,זיו,ואני, וחתמתי על החוזה שהופך את הדירה הזו לבית שלנו לשנה הזו,

קצת מפחיד,הרבה אחריות, הרבה..יציבות,

דבר שתמיד רציתי אבל משום מה כשאני מוצאת את המקום היציב הזה הוא מפחיד אותי מאוד..

הרבה רגשות מוזרים עולים בי היום, בימים האחרונים בכלל..

ג'וני קצת נעלם לי מעבר לפינה נדמה לי, מה שחבל כי יש בי קול מאוד חזק שאומר לי שכדאי לי אותו איתי,

אבל הוא לא באמת חייב לי כלום, ואולי אני רק מחפשת דברים שלא בהכרח שם.

ואנשים ישנים מתערבבים עם האנשים הקבועים בחיים שלי,

תקשורת עם שני הצדדים האלה גורמת לי להרגיש קצת מאוד "לפט אאוט",

קצת מאוד מקשה, לשמוע על דברים שלא קשורים אליי ולהרגיש שהם אולי כן היו יכולים להיות,

מוזר, משונה, מפחיד, ולפעמים גם קצת מכאיב,

אבל אני מניחה שהצביטות האלה הן דבר שאני מוכנה להרגיש כי איפשהו זה לא כזה נורא כל עוד אני יכולה לדעת שהן בסדר.

והכי מפחיד אותי כרגע..

הירידה לאילת,

אני מחכה לתאריך שבו גם בן יוכל לרדת איתי כדי שאני לא ירגיש שם כ"כ לבד,

אבל בכ"ז..

עיר שאני לא מכירה בה אף אחד, ואני לא הולכת להיות שם שבוע..אני הולכת להיות שם חודשיים, זה הרבה זמן,

בעיקר אם אני באמת ירגיש שם לבד..

הרבה דברים חדשים, הרבה דברים ישנים שעולים בי לאחרונה,

 והרבה מאוד פחד.

מהעתיד, ממה שלא יהיה בו, אולי מתוך התהיה הזו של כמה זמן יהיה בו כל דבר,

הזמןו כ"כ קצר..

ויש כ"כ הרבה להספיק,

ההקלטות האלה שאני רוצה לעשות..לא יודעת כמה זה באמת מציאותי בדוחק הזה של הזמן.

דוחק שסוחב איתו מועקות לא קטנות,

אבל יהיה טוב לא?

חייב להיות טוב, וגם אם לא..

גם אם יהיה רק בסדר זה יספיק,

עד שנדאג שהכל יהיה טוב שוב

אני חושבת שכבר הגיע זמני לישון..

לילה טוב :)