whats left of me

איבדתי את עצמי...אולי בתוך העננים שאני מרגישה שעליהם אני מהלכת, אולי בתוך החיבוק שלו,

אבל דבר אחד אני יודעת בוודאות.

זה אף פעם לא הרגיש כ"כ טוב.

אני לא יודעת איך זה קרה בכלל..אבל זה כ"כ נכון, כ"כ טוב,

ושניה אחת של עיכול...הוא שלי.

מי היה מאמין לפני שבוע שיהיה כזה אנחנו?!

אולי בעצם האנחנו הזה הוא משהו שרציתי עוד לפני הרבה זמן.

החיוך שלו..הנשיקות שלו, המגע שלו,החיבוק..והמבט הזה שמהפנט אותי כל רגע מחדש..

וואו..

הוא פשוט וואו

הכל טוב, הכל מדהים,

 כבר לא הזוי לומר..

אני מאושרת :)