היקום שלי.

כמו שאמרתי, הייתי בחרמון עם חברים מהאוניברסיטה+אחותי. היה דיי מגניב.

אני לא הרבה במילים (ונראה לי גם ככה לא יקראו אותן. ברצינות, למה שאנשים יטרחו לקרוא את ההתברברויות שלי כשיש תמונות?), ואנסה להרבות בתמונות. או משהו.

את זאתי אחותי צילמה...קרה סיפור מצחיק. סיכמנו שבעלייה היא תצלם כי לא רצינו להעביר את המצלמה מאחת לשניה ובירידה אני אצלם. בירידה הענן טיפה ירד, ככה שכמעט כל הירידה היינו בתוך ענן וירד עלינו שלג. לא כדאי להוציא מצלמה לשלג, אני מניחה (למרות שקצת חטאתי וכן עשיתי את זה :P).

אחרי שאנחנו חוזרים לאוטובוס, התווכחנו עם עוד כמה על הספק שלג-ספק ברד שירד בירידה מהרכבל.

"זה היה ברד."

"אלו היו ברדרדים קטנים."

"מה, אתם עושים צחוק? ירד עלינו פאקינג שלג!"

אני: "אלה היו פטיטי ברד אינפיניטסימליים."

כולם הסכימו לתיאור הזה

שוקו!

אוקיי, זה היה ממש מגניב! בגלל לחץ האוויר הנמוך כשמתקרבים לפסגה, זה קצת התנפח. גם חברה שלי הביאה פרינגלס שהתנפח קצת.

נורא רצינו לעשות איש שלג, ולא ממש באנו ערוכים לזה, ואז נזכרתי שאני ואחותי הבאנו גזר גמדי, וחברה שלי הביאה המון סוכריות גומי.

מפה לשם עשינו איש שלג עם שיני ערפד ולבבות בתור עיניים. יותר נכון ידיד שלי, הוא אשכרה השקיע בכל הקטע הזה.

שכחתי כבר איך קראנו לו. נו טוב.

מבין התמונות הבודדות שצילמתי בירידה. ניסיתי לצלם את ידיד שלי שנסע עם מישהי לא מוכרת כי היינו מספר אי זוגי של אנשים ובעלייה חברה שלי היתה לבד וזה היה לא הכי נחמד ><

נקודה, ששכחה להגיד שהשיער שלה נצבע לפני יותר משבוע לסגול אך בפועל נראה ספק סגול-ספק ורוד כהה. יאפ.