היקום שלי.

כבר חשבתי איך אני הולכת להעביר את כולם לבלוג וממש שכחתי חלק נכבד מהם, אבל אני זוכרת...משהו.

אתמול אחרי שיצאנו מהרצאה חביבה על נסיעה לירח, יצאנו החוצה לצפות בצדק וירחיו בטלסקופ.

השיחה הנ״ל התרחשה באיזור הזה.

״אתם יודעים מה אחותי אמרה לי אתמול? פלוטו חזר להיות להיות כוכב במערכת השמש!!״

כולם (היינו משהו כמו 7-8 חברה) בהו בי בהלם, ואז ידיד שלי אמר: ״את יודעת, גם היה אתמול אחד באפריל.״

זה הטרול הכי מדהים שמישהו עשה לי אי פעם.

הכנתי משחק 2048 של המרצים שלי (בעזרה של חברה אחרת שהוסיפה למניין המרצים שהכרתי מרצים נוספים שלימדו אותה) וזה דיי התפשט. כלומר, אנשים שראו את זה היו אנשים שראו את זה בעת ההכנה (בעיקר מתמטיקאים למען האמת, זו היתה פארודיה על המשחק שהכינו על מרצים ממתמטיקה), חברה שלי ועוד ידיד.

מפה לשם אני רואה אנשים משחקים בזה בשיעור, אשכרה מישהי ניגשה אליי באחד השיעורים ושאלה אותי אם אני אחראית למשחק, ואני כמעט בטוחה ששמעתי ״הגעתי לאיזה זקן אחד, לא יודע איזה...״ לידי באחד השיעורים היום. אלו-פאקינג אדירים.

דרך אגב, אני, כמובן, הראשונה ששיחקה בזה, וגם על הפעם הראשונה הגעתי לסוף. זה היה מהרגעים היותר מלאי אדרנלין בחיי.

בזמן האחרון אני מנסה להשקיע זמן בקשרים עם חברים שלי, ולנסות להחיות קשרים שזנחתי. אני חושבת שאני קצת פוגעת בלימודים ככה. 

Why I can't have both?