היקום שלי.

בחזרה הביתה אני מעדיפה תמיד לחזור דרך שאול המלך ולקחת אוטובוס מאבן גבירול. יותר שקט, יותר נעים, מהיציאה העמוסה של עזריאלי. היה היום יום עמוס. כרגיל היה לי קשה לעבוד במשרד כי כל היום נכנסים אנשים מכל הבניין פחות או יותר, ומצאתי את עצמי עובדת עד שמונה בערב עם עוד וורקוהוליקים כמותי. 

נסעתי כרגיל באוטובוס, והיה נראה שזו נסיעה רגילה בה אני נמסה מחום בתוך המדים באוטובוס הלא ממוזג דיו ביום חם שכזה, 

ואז עלינו על הרמפה של התחנה המרכזית בתל אביב. 

יכולתי לראות לשני רגעים את קו האופק של המגדלים של תל אביב ביחד עם שמי דמדומים כל כך מדויקים, שזה צורב. 

ספקטרום מצומצם של צבעים עזים.

אני כל כך התרגשתי בסיבוב הזה לקראת תחנת העלייה של האוטובוס, שהרגשתי שכל העולם כבה מסביב. 

ללא ספק הדבר הכי טוב שקרה לי היום. מדהים להתחיל את השבוע ככה.