היי D:
היו לי המון המון בלוגים איישים ובכללי בלוגים, אני מקוה שאת זה לא אנטוש, כי אני ממש צריכה את הכתיבה, ומישהו שיבין אותי, כל אחד, ושגם יתמוך.
אני מעדיפה הפעם להשאר אנונימית, אז אנא אל תנחשו.
הבאנרון המקסים שלמעלה, מבטא את כך שהחיים הם צבעוניים, וטוב שכך. דרך אגב, קרדיט לע הבאנרון לדינימיט המקסים ♥
אז כן, עוד מעט בית ספר. ובזמני בית ספר, בטח ובטח שאני אצטרך לכתוב. האמת, אני מתה כבר לעזוב ת'יסודי (כבר כתבתי ברשימות שאני עולה לו', אז מה זה משנה?) אבל פוחדת. כל כיתה ה' השקעתי בילדה מסויימת (שגם אוהבת את סלינה:)
וניסיתי להיות החברה הכי טיובה שלה, מה שנקרא BFF, אבל הראאשי תיבוטת האלה כ'כ שטחיים, וכשאני אומרת אותם, זה כזה מביך, בקיצור מטומטם כזה.. אתם לא חושבים?
היום היו לנו חזרות לטקס תחילת שנה, והיא הבטיחה לי בפייסבוק שהיא תבוא. היא באה באיחור,ובנתייים אני נשענתי על העמוד של הנדנדות ולא שמתי לב שזה היה מרוח בבוץ. לעזאזל.
אמא סגרה לי את הפייסבוק, אנחנו אמורות לפתוח מייל ופייסבוק חדשים, רק כדי לדבר איתה. אין דרכים אחרות, הם לא עונים לטלפון, ולה בכלל אין.
אז אכתוב עוד, אם ארצהצ היום אז אכתוב. אוציא מהלב את המועקה שיש לי, כי נמאס.
יערב טוב לכולם ותודה שקראתם.
XOXO
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
צריכה שמחה