Happy, but maybe not ?

כמעט שנה עברה ,

בחיים לא הייתי מאמינה שככה נרגיש .

אומנם הם צוחקים על זה ,

אבל אני לא צוחקת באמת .

זה אולי ישמע קצת מוזר ,

אבל הייתי רוצה לחזור לאותה תקופה ,

כשהטראומה עוד הייתה טרייה .

ולא בגללה , בגלל כולנו .

היינו מגובשים , היה אכפת לנו אחד מהשני .

התקופה הזאת הייתה הקשה והנוראית ביותר שהייתה לי בחיים ,

אבל היה לי אותם לצדי .

אבל היום ? רק רבים , מתעצבנים אחד על השני .

לא שווה את זה .

באותה תקופה ,

הסתכלתי עליהם וידעתי שהם יהיו שם ,

הסתכלתי והערכתי את החבורה הזאת .

היום החבורה הזאת ... איבדה את זה .

איבדה את עצמה איפה שהוא בדרך .

זה אולי ישמע קצת מוזר ,

אבל הייתי רוצה לחזור לאותה תקופה ,

ולא בגללה , בגלל כולנו .