דימוי עצמי-
דבר שונה מאוד מבטחון עצמי.
נכון, בדרך כלל הם הולכים יד ביד,
אבל הפעם זה לא הסיפור.
השוני הגדול ביניהם הוא שבטחון עצמי אפשר לזייף,
דימוי עצמי לא.
יצא לי לא פעם ולא פעמיים לעמוד מול המראה ולהכניס את הבטן,
להסתובב כי אולי אני אמצא זווית שבה אני נראת קצת פחות רע...
מי שמכיר אותי היה מתייג אותי בתור בן אדם עם בטחון עצמי.
אבל הרבה פעמים אני משתמשת בבטחון העצמי בתור מסכה,
בתור איזה קיר דמיוני שיחצוץ ביני לבין שאר העולם.
אני לא בן אדם שיגיע להפרעות אכילה,
אני גם לא רוצה להיות סופר רזה,
אבל לפעמים הייתי רוצה להראות אחרת.
לפעמים הייתי רוצה לעמוד מול המראה ולהיות שלמה עם עצמי.
זה לא קל לי להודות בזה.
אני חושבת שזאת הפעם הראשונה שבה אני משתפת את המחשבות האלה.
אני רק רוצה שיבוא יום שבו הבטחון העצמי "הגבוה" שלי,
יהיה אמיתי בגלל שבאמת יש לי ביטחון בעצמי,
ולא מזוייף כמו עכשיו.