Happy, but maybe not ?

אני מותשת ,

כל שריר שבגופי מותש ,

כל עצם בגופי מותשת ,

המוח שלי מותש ,

אני כל כך עייפה .

עייפה מתזוזה ,

עייפה ממחשבה ...

והכל זה בגלל שאני לא מקדישה לעצמי רגע ,

רגע של שקט ,

רגע של עצירה ,

רגע של נשימה .

איך מפסיקים ?

איך עוצרים ?

איך מתחזקים ?

וקמנו ונפלנו, שתקנו ודיברנו 
את מה שלא אהבנו השארנו מאחור .

אני יודעת שעדיף שאני לא אחשוב על זה .

אני יודעת שעדיף לא לקוות .

אבל רק לילה אחד של שמחה ,

זה כל מה שאני מבקשת .

שמחה שחשבו עליי ,

שמחה שעליתי במחשבה ..

"תגידי, כי אולי נכון
 לא לפתח ציפיות, 
 לא לפתח אשליות."