Happy, but maybe not ?

הם בפנים , 

ואני נשארתי בחוץ .

העתיד כבר כאן ,

מלחיץ , מפחיד .

יש לי אפשרות לחזור בעצמי ,

יש לי אפשרות לתקן את הטעויות שלי ,

יש לי אפשרות לשנות את טעויות העבר בעתיד .

אבל טעויות העבר הן מי שאני היום .

בלעדיהן בטח הייתי נעלמת מאחור .

כל שריטה קטנה , צלקת , כאב שיש בי ,

זה מי שאני . מה שאני .

אני לא יכולה לשנות את זה .

אולי הייתי רוצה למחוק את הצלקות ,

אבל הן קיימות שם כתזכורת ,

להתחפתחות שלי , לגדילה שלי , לעבר שלי .

"קחי לך ילדה אהובה את תרמיל האתמול 

 יש בו כמעט את הכל 
 לכי ילדה אהובה, כי עוד לא מאוחר 
 אל המחר "