כבר לא כל כך תמימה.

בתולה תמימה שמנסה להבין את החיים, ולהישאר שפויה.

5/2013

מחשבות של שמירה

היום היה מעניין. קודם כל, העבירו אותי משרד, קצין, גדוד. האמת שאת הקצין והמשרד לא היה אכפת לי לעזוב. זה הגדוד שאכפת לי ממנו. כבר דיברתי והכרתי את רובם. את כל הסגל הבכיר, המפקדים, השלישים, הקצינים. את כל אחד הכרתי בשם, בפנים, בקול בעיקר. כל בעיה שהייתה או יש להם אני יודעת. והוציאו אותי משם. אחרי שהם כבר הפכו לחצי משפחה. עכשיו אני עם נגדת ויותר מ1000 חיילים. אפילו את השמות של המגדים אני לא מכירה. כל כך הייתי קשורה לגדוד הקודם שלי. מה? אתם לא יודעים שיש לי רגישות נחיתות? שאני צריכה יציבות בחיי הכושלים? להעביר אותי מהגדוד זה לא רעיון חכם כרגע. אה, והעבירו אותי כי חתמתי ויתור על הקצונה. לא קריטי ממש. אה 2. השליש במיל' של הגדוד הקודם התחיל איתי היום. פנים מול פנים. זרמתי לחלוטין. דיברנו בהודעות. ואז נזכרתי שהוא בן 27 וזה כל כך זקן אז לא.
-הקטע נשלח דרך הטלפון הסלולרי-

נכתב על ידי ג'פרסון , 8/5/2013 22:16
4 תגובות הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט

<< לקטע הקודם

לבלוג המלא

לקטע הבא >>

כינוי: ג'פרסון

בת: 29

קוראים אותי

הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 18 עד 21 , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לג'פרסון אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ג'פרסון ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)

שם משתמש:	סיסמה:
שכחת סיסמה?	זכור אותי
לפתיחת בלוג חדש

	חפש שם בלוג/בלוגר
	חפש בכל הבלוגים
	חפש בבלוג זה