כבר לא כל כך תמימה.

ביום רביעי בערב חזרתי לי הביתה לתומי.

נסיעה רגילה לגמרי, רק 3 וחצי שעות.

ישנה כל הנסיעה.

וקצת לפני עפולה, החלום הסיוט הכי מפחיד שלי עד כה.

בחלום אני מתחתנת. 

יפייפיה, שמלה לבנה, סחלבים, וגבר שנראה מאוהב. באמת.

כל מה שאי פעם רציתי.

הוא שובר את הכוס, אנחנו מתנשקים.

רוקדים כל הלילה, הולכים לישון מחובקים.

ובבוקר שאחרי החתונה אני קמה במיטה.

מחויכת ומאושרת, עד שאני רואה שהוא לא לידי.

אני כבר מבינה שהוא עזב אותי, מתמוטטת,  וצורחת בפאניקה "לא".

ג'פרסון, דפוקה, וכרגיל,

הולכת לישון במיטה ריקה.

אוהבת.