כבר לא כל כך תמימה.

חמישי בערב, אחרי שכולם מגיעים הביתה, קצת לפני החדשות.

אני בסלון, כהרגלי, משלימה פערים.

ואז הפרסומת של דייט בחשיכה, גייז מופיעה.

מובן מאליו מה היו התגובות של ההורים שלי.

איכס ואיך אפשר, זה נהיה המיינסטרים וזה מבלבול ובלה בלה בלה.

"לא נכון, זה הגיוני, כל עוד הם מאוהבים מה אכפת לכם?"

"כן, אבל לכל אדם מגיע לחיות את החיים שלו כמו שהוא רוצה"

"גם אם אתם הייתם מרגישים ככה הייתי מקבלת אותכם, וגם אם היה לי ילד הומו או כל דבר אחר."

"העיקר שהם יהיו מאושרים"

" תראי מה זה אשתי, גידלנו ילדה ליברלית."

האמת שזאת מחמאה ענקית בשבילי.

וזה כל כך נכון.

בקשר לכל כך הרבה אנשים.

http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=3v98CPXNiSk#!

לילה :)

נ.ב

החלטתי להיות מאושרת.

החלטתי להפסיק לחפש ולנסות ולראות כל גבר שאני רואה כפוטנציאל לבן זוג.

החלטתי להפסיק לבחור מקומות באוטובוס על פי מי שישב לידי.

החלטתי לחיות את החיים שלי, בלי כל הלחצים שהפעלתי על עצמי כבר שנים.

נראה איך יעבוד לי.

בינתיים אני קצת מאושרת.

מתקדמת לאט.