כבר לא כל כך תמימה.

השיר הזה נורא טוב לי כרגע.

ואהבה, אהבה.

אבל לא כואב לי.

באמת שלא.

במיוחד בגלל החברות שלי מהבסיס.

זה כל כך לא ברור מאליו לבחורה כמוני חברות.

ואיכשהו אני מתגעגעת לישון ליד הבנות האלה.

ואנחנו מדברות כל השבת!

זה מדהים אותי.

פעם ראשונה כבר 7 שנים בערך שלא חסר לי חבר.

אני עדיין רוצה, אבל פשוט אני רוצה לקחת לי זמן.

אבל עדיין חסר לי גבר שישכב מעליי. 

למרות הפחד הנוראי שלי שאני אהפוך לאבן בגלל ההלם והתקרית האחרונה שלי.

אין לי ממה לפחד.

זה רחוק ממני שנות אור.

ועם הבא זה לא יקרה.

אני מקווה שלא, לפחות.