אני לא מאמינה שאני כבר שמיניסטית. שהיום סיימתי כתה י"א (פלוס עוד כמה בגרויות שבדרך..)
שאני מקבלת צווי התייצבות לצבא, זה לא הגיוני! בראש שלי אני עדיין בכתה ט', אולי אפילו עם אותן המחשבות המטומטמות.
אני לא רוצה לחשוב על החיים שאחרי בית ספר, לא רוצה להגיע לגיל שאני כבר צריכה להתעסק בזה.
אני אוהבת שזאת השגרה שלי, לא רוצה להגיע לשנה הבאה ולהרגיש שאני צריכה לנצל כל דקה. אני לא טובה במצבים האלה
אני רוצה שהכל יעצור, אני רוצה לרדת!
היה לי טוב מאוד בתור הילדה הקטנה שעוד לא התחילה לעשות בגרויות וכל הצרות שלה בחיים היו הריבים עם החברות, המבחן במתמטיקה או מה אני אלבש למסיבה.
יש יופי כזה בגיל הזה
אני שונאת להרגיש שהזמן עובר לי מהר מידי ואני לא מנצלת אותו כמו שצריך. אני רוצה להינות מהתקופה, מהגיל
בבלוג זה
בכל הבלוגים
