מוזר לי כשאני מסתכלת על התאריך. אתמול אח שלי חזר הביתה עם תעודה מבית ספר וממש הופתעתי לגלות שכבר חופש גדול, או סיום תיכון בשבילי.
הכל כל כך כיף עכשיו. הימים שלי עוברים בין הלימודים לבגרויות הבאמת אחרונות, הבילויים עם החברים, הנסיעות הספונטניות לכנרת, האלכוהול והמאבקים המתישים עם הצבא.
בין כל הבלגן הזה אני קצת שוכחת שעוד שנייה כל זה נגמר.
ואולי הפעם אני אומרת את זה בנימה חיובית, כי כל הלחץ שצפוי לי בשבועות הקרובים כזה כייפי. המסיבת סיום, האפטר, הרגילה שלך, אילת, איטליה.
אפשר לעצור לרגע, ולהשאר כמעט בת שמונה עשרה?