הגיוס מתקרב אליי בצעדי ענק ואני באמת לא מאמינה שנשאר לי חודש.
אבל כמה שזה מתקרב אני יותר משלימה עם זה שבסדר, יהיה קשה, וזה הרבה דברים שישתנו בחיים שלי, אבל אני אעבור את זה וזאת תהייה חוויה.
החודשים האלו בבית כל כך כיפיים, עשיתי כל כך הרבה ואני עוד עושה וזה מרגיש לגמרי מנוצל.
זה רק גורם לי להבין איזה מזל שלא התגייסתי בתאריך המקורי שלי, ישר אחרי הבגרויות, כי הייתי חוטפת שוק והיה לי הרבה יותר קשה להסתגל למציאות הזאת.
חוץ מזה, שאני אוהבת אותך, ואני אוהבת את חברות שלי, ואת המשפחה שלי. וכן, גם את השגרה שלי שכבר עוד רגע תשתנה.
אז קמתי במצברוח אופטימי כזה, שיהיה מה שיהיה, ושהכל קטן עליי.
שיהיה המשך סופ"ש מושלם♥
בבלוג זה
בכל הבלוגים
