אז אמרו לי שלכתוב יעזור לי.

אני רוצה להתחיל בלהגיד שלמרות שזאת תקופה קצת לא קלה, הכל לגמרי בסדר. יש איתי אנשים שאני אוהבת,

אני מרוצה מהשגרה שלי ואני יודעת שהכל יסתדר, אם לא עכשיו אז מתישהו.

ועדיין, אני מוצאת את עצמי מוטרדת ומבואסת וכועסת ופגועה בלי סוף, בגלל מישהי שהיא כביכול החברה הכי טובה שלי.

וואי, הלוואי שהייתי יכולה לתת לך איזה כאפה אמיתית שתנער אותך. באמת שאם לדבר לגמרי בכנות עכשיו,

ההתנהגות שלך כל כך פתטית, מזעזעת ולא פיירית כלפיי.

וכן, עכשיו לשם שינוי אני מדברת עליי ולא עלייך. על איך שנאי מרגישה ולא על כמה שאת מסכנה. את יודעת, גם לי יש בעיות לפעמיים.

אני יודעת שזה מפתיע, אבל את לא הבן אדם הכי מסכן בעולם.

יש לך חבר שאוהב אותך יש לך חברות טובות יש לך משפחה אוהבת ואת התפקיד שלך בצבא עושות עוד 5000 בנות, שמשום מה מצליחות להסתדר עם זה חוץ ממך.

אז בא לי להגיד לך משהו על חברות-

את לא יכולה רק לצפות ממני לדברים, ולא לתת כלום בחזרה. באמת את מדברת איתי על דברים כאלו שטחיים וקטנוניים?

אני פה בשבילך תמיד, באמצע הלילה, כשאני מבואסת, כשאת מבואסת, כשאני לידך, כשאני בצבא, כשאני בבר. בכל מקום אפשרי!

איך את בכלל מעיזה לא להיות מרוצה???

חברות שלך רק רוצות לשמח אותך ותראי על מה את מסתכלת. את באמת אדיוטית. ואני נשבעת שאני שומרת על הפה שלי עכשיו.

ואו בא לי להתפוצץ.

לא פייר בכלל שזה ישפיע עליי ככה. לא מגיע לי. הנה אמרתי את זה ככה. והלוואי, הלוואי שהייתי יודעת לעשות שיהיה לי פחות אכפת.

כי כן, אני מעריכה אותך בטירוף על כל מה שעברנו ביחד ועל כל הפעמיים שהיית חברה כזאת מדהימה ותומכת. אבל כבר יותר משנה שאני מרגישה שאני סוחבת אותך על הגב שלי, שאני צריכה לרצות אותך, שאת יושבת עם אותו הפרצןץ המבואס והלא מרוצה בפינה של הבר בזמן שכולם רוקדים.

אם יש משהו שאני יכולה להגיד בלב שלם- אני ניסיתי כל מה שיכולתי.

ובאמת שאני מוחאת לך כפיים שהצלחת להביא אותי למצב שאני אומרת שנמאס לי באמת. שאני רוצה להתרחק. אני הבן אדם האחרון שעושה דברים כאלה, אני לא מסוגלת לסיים קשר, לא מסוגלת לוותר, אני סבלנית. אז תודה לך שהבאת אותי לקצה שלי, למדתי קצת.

אבל הכי אני מקווה,

שאת למדת משהו.

כי אם כמה שאני מבואסת מהמצב, זו לא באמת בעיה שלי. פשוט הפכתי אותה לכזו כי היה לי אכפת ממך.

אם לא תביני כבר שגם לך יש צדדים בסיפור, את בחיים לא תצאי מהחרא הזה שהמצאת לעצמך והכנסת את עצמך עמוק לתוכו.

בא לי להגיד שלא אכפת לי יותר.

יום אחד באמת לא יהיה לי אכפת.