אם מישהו אי פעם ישאל אתכם את השאלה הזו, כנראה שהתשובה תראה דיי ברורה, להיות חופשי ממסגרות כלשהן, להחליט על עצמך, 

בלי אחראיות לשום דבר חשוב מידי. חלקכם גם יחשבו על חוף אקזוטי, שמש, ספר טוב, בלי לחצים נראים לעין.

אם ככה, החופש נשמע דבר דיי נגיש. הרי כל אחד מאיתנו נמצא בשלב כלשהו בחיו שהוא לא מחוייב לשום דבר, בין אם זה במעבר שבין בית הספר לצבא, בין אם זו התקופה שלפני הלימודים, השחרור. בכל אחת מהתקופות האלו אפשר לעלות על מטוס או אוטובוס ישיר לים, להשאיר את הפאלפון על מצב טיסה ופשוט להיות... חופשי, לא?

חשבתי על השאלה הזו הרבה בימים האחרונים. אם היו שואלים אתכם עכשיו בתקופה בה אתם נמצאים אם אתם מרגישים חופשיים, מה הייתם עונים?

התשובה שלי הייתה קצת מסובכת. המילה הראשונה שהייתם שומעים ממני היא 'כן', כי הרי אני לחלוטין משוחררת, אני צעירה, בלי אחריות גדולה מידי, אני יכולה לבחור לעבוד בכל עבודה שהיא, ואז להתפטר ולעבור לאחרת, אני בוגרת מספיק כדי להחליט החלטות בשביל עצמי אבל לא בוגרת מידי בשביל לגור לבד ולשלם את החשבונות והמשכנתא. אבל אז, כשאחשוב על זה שנית, התשובה היא דווקא לא.

משום מה, אני לא מרגישה חופשייה. אני לא מרגישה קלילה כמו שהמילה הזו נשמעת, או מאושרת, אני לא מתהלכת עם חיוך כל הזמן והראש שלי לא נטול מדאגות.

ואז הבנתי, כדי להיות חופשי אנחנו צריכים לעבוד קשה. הכוונה היא לא לעבוד בצורה אינסטסיבית בעבודה, או בלימודים, אלא בעבודה הקשה ביותר - לעבוד על עצמך. חופש הוא מה שאתה מגדיר בראש. הרי היה נראה לי תמוה שבתקופות בהן הייתי כבולה למערכת כלשהי, בלי הרבה שעות שינה, הרגשתי הרבה יותר משוחררת מעכשיו. בהתחלה חשבתי שהסיבה היא שאני כנראה אדם שמסתדר טוב עם מסגרות. אבל במחשבה שנייה, זה לא ייתכן. הרי מי לא מפנטז על כמה ימים חופשיים?

כדי להיות אדם חופשי צריך יותר מרק חופש. צריך לדעת לשחרר את המחשבות על דברים שכבר קרו, על מה הייתי עושה אחרת, מה הייתי צריך להגיד. צריך להפסיק לרצות להיות בתקופה שונה, להפסיק להתגעגע לאנשים שאינם חלק מההווה שלך. כדי להיות חופשי צריך לקחת את כל הדברים שמטרידים אותך, ולהכניס אותם לקופסא סגורה היטב, בידיעה שלרובם יש פתרונות, ולמה שאין פתרון כנראה שעם הזמן כבר לא יהיה רלוונטי.

גם לעתיד יש חלק חשוב בלהיות חופשי, הוא צריך להפסיק להתרוצץ במחשבות שלך בדאגה ממה שיהיה. צריך לזכור שהמחשבות הטורדניות לא ישנו דברים שיקרו, לא יהפכו שום דבר לקל יותר. אדם חופשי חי בידיעה שעוד יעבור יקשיים, וכנראה שגם יתמודד עם כל מה שיבוא, פשוט כי החיים מאלצים אותנו לעשות זאת. 

וזה לא נגמר עדיין, צריך להעריך כל רגע קטן, בין אם זה הפקק שלקח פחות זמן מהמשוער, והצלחת להגיע הביתה כמה דקות מוקדם יותר, להעריך את הזמן שלך עם עצמך, לקרוא ספר טוב, לשתות קפה שבדיוק עכשיו נמצא בטמפרטורה הנכונה. לחייך כשהשיער מסתדר יפה בבוקר, או שהג'ינס שלבשת היום מחמיא לך. צריך לחשוב לעצמך כמה פעמיים ביום עד כמה אתה בר מזל, איזה מזל שאתה מוקף באנשים האלו, שיש לך משפחה כזו.

לדעת להסתכל על מה שטוב, ולא על מה שרע. בכל תחום שהוא. 

אדם חופשי מאמין בעצמו, אחרת לא יוכל לחיות בתחושת נינוחות. הוא בטוח שיוכל להשיג מה שירצה, בזמן שירצה אותו, תוך ידיעה שיאלץ כנראה גם לשפר כמה דברים בדרך.

ואם כל אלו עדיין לא מספיק, עלייך להתמיד לעשות זאת כל יום, כל הזמן. כי אם לא, גם הנוף הכי יפה, המשקה הכי מוצלח או החברה הכי נכונה, לא יגרמו לך להרגיש חופשי באמת.

אז אם ככה, חופש הוא בעצם נצחון האדם על עצמו.